נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
תודה, אומי. אני מרבה לטייל לטבחה, אבל השיר נכתב עכשו על חוייה מלפני 40 שנה. חווייה מכוננת שגרמה לי להתביית על הכנרת. ביקור בטבחה כשעוד זרמו מים באמות ועלה עשן טבון… מקום שמאז ועד היום אני מנסה לכתוב.
"לשנות את הצורה למלים" – מקסים!
תודה, אומי. אני מרבה לטייל לטבחה, אבל השיר נכתב עכשו על חוייה מלפני 40 שנה. חווייה מכוננת שגרמה לי להתביית על הכנרת. ביקור בטבחה כשעוד זרמו מים באמות ועלה עשן טבון… מקום שמאז ועד היום אני מנסה לכתוב.
לא רק טבחה, ריחות ותמונות אלה היו נפוצים ליד צפת, שם ביליתי לרוב בקיץ בילדותי.תודה על התזכורת מלאת החיים.
רות, ספרי קצת על חייך בצפת!