נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
זה שיר זעקה אבל כנראה אין שומע
זעקת אמת!!!איזה שיר!
שיר עצוב על מצב הכנרת המשקף במידה רבה את מצב הרוח הלאומי.
ובמישור הצער הפרטי, מתאים ליום מציאת גופתה של הנערה מטבריה שטבעה בכנרת לפני כמה ימים
אמת כואבת.
הכנרת היא מקור מים ויופי ההולכים וכלים מול עינינו.המשיכי בשליחותך, סבינה.
עצוב ויפה התיאור הקומפקטי הזה של הכינרת המידלדלת באדישות שקטה – ואכן, יש על מה לבכות.
מאוד עצוב הים המדולדל. ועוד עצוב כשיש קורבנות. הוא לא אשם.
לבכות, זה המעט והלא עוזר.