כמה אפשר להפיק מגן קטן ולא מי יודע מה , תחום בכבישים, דרוס ברגלי מבקרים – כשאלה הם הארועים: פריחות, קמילות, זריחות, שקיעות, תנודות הלב…
אֶלְיָאס פְרִידְמַן 1916-1999
צַבָּר פּוֹרֵחַ!
זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה צַבָּר פּוֹרֵחַ!
שֶׁנִּצָּב שָׁם לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנָה
מַצְמִיחַ אֶת עָלָיו אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי
אִם אָמְנָם אֶפְשָׁר לִקְרֹא כָּךְ
לָרְחָבִים הַסְּגַלְגַּלִּים וְהַקּוֹצָנִיִּים
הַמְּגִיחִים זֶה מִתוֹך מִזֶּה בְּזָוִית מוּזָרָה.
עַכְשָׁו פִּתְאוֹם
הוּא מְשַׁלֵּחַ לַמָּרוֹם צִמּוּחַ מָאֳרָךְ —
צַרִיחַ בּוֹעֵר שֶׁל פְּרָחִים בַּכָּתֹם.
אֵילוּ תְּשׁוּאוֹת הָיוּ מְנַת חֶלְקֵנוּ
אִלּוּ עִטַּרְנוּ בִּפְאֵר כָּזֶה
אֶת שִׂיחַ הַקּוֹצִים שֶׁל הַיּוֹמְיוֹם.
שיח הקוצים בוער בכתום….
כמה תמימות נקיה צריך רק כדי לראות את כל זה בייחד. הגישה מתאימה לי. יפה.
האיש הקדיש את חייו לבריחה מן ההמון המתהולל, ולבחירה בשקט ובצלילות.
יפהפה. אחד הנפלאים שלו.
אכן. שווה לגשת לראות, אני חושבת שעכשו הוא פורח.
משורר צלם וצייר במלים. תענוג
מה שאני אוהבת אצלו היא היכולת (המשוררית, כמובן) לקפוץ מאיזה דבר זניח בחצר להבנות על החיים. עצם הקפיצה היא היופי…אם אנחנו מסכימים ומתעשרים מן ההבנה– זה בונוס.