ועוד שיר של הַנָּזִיר
אֶלְיָאס פְרִידְמַן
על גן המנזר בסְטֵלָה מָארִיס
זָוִית רְאִיָּה אַחֶרֶת
אָמְנָם הַגַּן שֶׁלִּי קְטַן מְמַדִּים,
הַשִּׂיחִים שְׁחוּחִים, הָעֵצִים מְצוּיִים מִדַי,
הַצַּבָּר שָׁם בַּצַּד, מְכֹעָר.
הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלִּי מֻגְזֶמֶת בַּעֲלִיל.
אֲבָל כְּשֶׁהַצְּלָלִים צוֹבְרִים מִשְׁקָל
וַאֲנָשִׁים אוֹמְרִים לְךָ יוֹתֵר,
כְּשֶׁנֹּגַהּ, שֶׁזֶּה עַתָּה נִמְשְׁתָה מִתֵּבַת הַתַּכְשִׁיטִים הַלֵּילִית ,
נוֹגַהַת בְּחֵיק הַשָּׁמַיִם,
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ מִתְהַלֵּךְ הֵנָּה והֵנָּה
בְּגַנְּךָ, וְלוּ קָטָן ,וְלוּ נְטוּל פְּאֵר,
אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ מַרְעִים:
"אַיֶּכָּה? לָמָּה תִּסְתַּתֵּר?"
סבינה יקירתי, אני מחכה כבר לצאת הספר
תיבת התכשיטים הלילית, כמה יפה אף כי ממוזער.