סבינה מסג משוררת ומתרגמת
בְּאֶמְצַע שִׁיר עַל צַעַר הָעוֹלָם
בְּאֶמְצַע
שִׁיר
עַל צַעַר הָעוֹלָם
פִּתְאוֹם
פַּרְפַּר לָבָן עַל הַגֶּרַנְיוּם הָאָדֹם!
פּוֹתֵחַ/סוֹגֵר אֶת כְּנָפָיו…
מַה הוּא רוֹצֶה
שֶׁאֲשַׁרְבֵּט
עָלָיו
הַפֶּתֶק הַזֶּה מִן הַתֹּם?
בְּאֶמְצַע שִׁיר עַל צַעַר הָעוֹלָם
בְּאֶמְצַע
שִׁיר
עַל צַעַר הָעוֹלָם
פִּתְאוֹם
פַּרְפַּר לָבָן עַל הַגֶּרַנְיוּם הָאָדֹם!
פּוֹתֵחַ/סוֹגֵר אֶת כְּנָפָיו…
מַה הוּא רוֹצֶה
שֶׁאֲשַׁרְבֵּט
עָלָיו
הַפֶּתֶק הַזֶּה מִן הַתֹּם?
הי סבינה, את מקסימה והשיר הזה פשוט מתוק בעצמו כמו פתק מן התום.
תודה, סיגל.
יפהפה
הפרפר התמים שמרחף
מסוגל בבת אחת לחלץ
מתוך תבנית צער העולם.
יפה כל כך!
נכון, אבל.
צריך להתעלם מן הידיעה שזה אולי 'לבנין הכרוב' המזיק!
כבר אמרתי לך שאת כמו מים חיים בשבילי?
ושלא תחשבי שאינני כאן – תמיד כאן, על הגרניום שלך. יוסי.
גם אני בתוך הג'ונגל שלך!
כבר אמרתי לך שאת כמו מים חיים בשבילי?
ושלא תחשבי שאינני כאן – תמיד כאן, על הגרניום שלך. יוסי.
יופי
"הפתק הזה מן התום", זה מצמרר.
לפעמים יורדות פיסות טל מן השמיים.
את יודעת מהן פיסות השמים שיורדות לעשביה? העולש! מכירה את הפרחים הכחולים הנפלאים הפתוחים רק בבקר?
רענן ומתוחכם, סבינה.
תודה, רות.
סבינה, את משוררת מרעננת, ממש משב רוח צונן על אבני היומיום הקשים
שישוב עלינו כשניפגש בפעם הבאה על מדרכות תל אביב… שיתערבב עם רוח מן הים.
אפשר לקרא את השיר בכמה דרכים:
האחת ,לראות בפרפר אות המנסה להראות לנו את הפרופורציות בחיים. דרך שניה,אירונית: "מה הוא חושב לעצמו, שהכתם הלבן יכסה את כל האדום שנשפך?"
ועוד..
על האפשרות השניה לא חשבתי. בכלל אני לא בדיוק חושבת רציונאלית מה השיר אומר, אני רק מרגישה שזה נכון ועשיר.
יפה הכתם הלבן המרפרף מן התום על הגרניום האדום, סבינה.
נפלא סבינה, לראות בפרפר הזה פתק מן התום שבעולם.