נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
איזה יופי! תודה, סבינה!
את מסיבה את תשומת לבנו בעדינות אל החוויות הראשוניות הללו, ליטרלית עבור ילד קטן, אבל גם בשביל הבוגר. החוויות הפשוטות המוכרות כל כך, שלרוב איננו שמים לב אליהן כמעט, כמו הנאת המגע של כף הרגל על החול, או אדמה רעננה על שפת הים. הנאת ההליכה הנינוחה, הנאת תחושת הגוף החשוף באוויר, הציפייה למגע המים…
איזה יופי! תודה, סבינה!
את מסיבה את תשומת לבנו בעדינות אל החוויות הראשוניות הללו, ליטרלית עבור ילד קטן, אבל גם בשביל הבוגר. החוויות הפשוטות המוכרות כל כך, שלרוב איננו שמים לב אליהן כמעט, כמו הנאת המגע של כף הרגל על החול, או אדמה רעננה על שפת הים. הנאת ההליכה הנינוחה, הנאת תחושת הגוף החשוף באוויר, הציפייה למגע המים…
תודה, עוברת אורח. טוב לעצור את הרעש האנושי כדי לשמוע את ה"הםםםם…." של הים.
טוב לחלוץ נעליים ולהשקיע את כף הרגל בחול– אם אתה ילד או אם אתה ילד גדול.
סבינה, היום אראה לבת אחותי את השיר הנפלא הזה. נראה כאילו בדיוק קלטת את נקודת המבט שלה
היא ילדת טבע או כמו כל הילדים (הקטנים ממש)עדיין ילדת טבע?
סבינה, שיר בקר, בשפת ים על תלמים לדרוך,ריח חול מלוח, ורחש גלים. אוח איזה כיף..
ירושלמית, יש לך את 'חוף ירושלים'!
נכון נכון נכון איזה יופי שהזכרת לי
כדאי גם לעשות מזה חווייה לילדים שלא ישכחו שסתם לדרוך, לעשות עקבות, לשחק עם הים המוחק — זה כייף וגם שיעור לחיים.
איזה שיר יפה.
תודה, עדנה. גם זה רצון לשקט.
מקסים מקסים מקסים
תודה תודה תודה!