נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
צלול.
מקסימה הלבנה, החרוצה, מוכנה כבר באמצע היום עם שמלה צחורה.
"תמיד קצת לילה", משפט מעורר מחשבה. אכן תמיד קצת לילה, בכלל בחיים.
מקסים!
סבינה לבנה גם בלילה.
אהבתי גם את השיר לקאי, נכדך הזורח.
סבינה, איזה שפע מרהיב את מפיקה ממעט מלים, אלמנטים. בלתי רגיל!
תודה, רות, תגובתך כל כך משמחת אותי!
סבינה, הלבנה, כמונו הנשים (או הרעיות) תמיד מוכנות כבר באמצע היום ללילה או עושות את הלילה יום, לפעמים מלית ברירה
איזה פירוש מרחיק לכת ומעשיר את השיר!