בננות - בלוגים / / רק על נייר משומש
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

רק על נייר משומש

 

רַק עַל נְיָר  מְשֻׁמָּשׁ

 

 

 

רַק עַל נְיָר  מְשֻׁמָּשׁ, מְמוּשָש , מֻשְׁלָךְ לַפַּח ,

                                     מוּצָל מֵאַשְׁפָּתוֹת,

אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לִכְתֹּב חָפְשִׁי

                      בְּלִי לִנְצֹר אֶת עֵטִי

בְּלִי לַחְשֹׁשׁ

              שֶׁמַּפִּילִים

                          עֵץ-יַעַר-גֶּשֶׁם  שָׁלֵם

שֶׁהֶחְזִיק אֶת הָאֲדָמָה בְּשָׁרָשִׁים עַזִּים        

 

בִּשְׁבִיל

 

עוֹד דִּבּוּר

            עַל הַמִדְבּוּר

 בַּחֲרוּזִים.

 

 

 

11 תגובות

  1. חן קלינמן

    היי סבינה, שיר שהוא אוקסימורון לא נעים בכלל. אבל עליו ניתן להוסיף גם על נייר וירטואלי, ממש כמו זה למשל…

    • אכן, יותר ידידותי לסביבה להשתמש רק במחשב. אבל דוקא אשת טבע שכמוני מוכרחה נייר ,בחוץ, בשמש.

  2. כבר שכחתי מתי כתבתי על נייר. תמיד מקלידה על קרני אור. בעצם אני כבר לא מיומנת בכתיבה, רק בהקלדה. להחזיק עט ביד כבר קשה לי.

    • כמה מוזר, ענת, אני חייבת לחבר בחוץ, עם דפים על הברכיים. רק אחר כך אני מעתיקה למחשב.

      • סבינה, אבי ז"ל כתב גם סיפורים על נייר משומש ומעטפות מפורקות. אני אינני מסוגלת לזרוק ניר טיוטה שיש בו מקום אפילו לרשימת קניות או מטלות. פעם השתמשו בכל. הבתים היו פנויים מעודפים מצטברים. תיקנו חפצים שבורים והתגאו ביכולת לתפור, לסרוג, להסתדר לבד. לא היה בזבוז חומר ותחושת החטא היתה מוקדשת לחטאים אמיתיים… המשיכי לכתוב על נייר משומש, כמוך כמוני. אגב אני חוששת מכתיבה ספונטנית במחשב, שמה הכל יעלם. פוף.

        • אהוד פדרמן

          רות, חששך מבגידתו של המחשב מוצדק בהחלט. אצלי פעם אחת נגנב מחשב ואת מחליפו היכה ברק שמחק בלי רחמים. בשני המקרים איבדתי חומר בשל עצלנות גיבויית. כדי שהחומר הכתוב לא יעלם בפוף, יש לגבותו בסוף כל יום בצורה אובססיבית.

          • גם לי קרו אסונות מחשב ממש כמו שתארת. אולי זו דרך הטבע לדלל לנו את השירים!

        • רות, בנוסף לזה, המחשב מאפשר
          קלות בלתי נסבלת של הכתיבה.

  3. אהוד פדרמן

    יפה מדברך הדו משמעי.

    ובכלל נראה לי שאם היינו שואלים את יערות הגשם הם היו מביעים שמחה לסיים את חייהם כמצע לשירייך

  4. מזדהה עם המאבק! אהבתי את השיר.

השאר תגובה ל אומי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג