סבינה מסג משוררת ומתרגמת
שְׁקֵדִיוֹת בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת
שְׁקֵדִיּוֹת מְבֻלְבָּלוֹת
בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת
נְפוֹצוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּהּ
תּוֹעוֹת בְּשִׂמְלוֹת כַּלָּה
שֶׁל יְלָדוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת
מִפְּרִיחָה נְבוֹכָה.
שְׁקֵדִיוֹת בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת
שְׁקֵדִיּוֹת מְבֻלְבָּלוֹת
בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת
נְפוֹצוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּהּ
תּוֹעוֹת בְּשִׂמְלוֹת כַּלָּה
שֶׁל יְלָדוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת
מִפְּרִיחָה נְבוֹכָה.
סבינה, איזה יופי שאת מארחת את חמוטל בר יוסף. השקדיות אכן בשנת בצורת.
(אהבתי גם את השירים שלה: "ילד פלא", "אז מה" ,"מילים")
תמי, מאיפה השירים האלה של חמוטל? אולי תביאי אותם
סבינה, הם מפורסמים בגליון 18 של כתב עת "שבו". אבל צריך לבקש את רשות מחמוטל, לא? ..אין לי מושג איך נוהגים..
אבקש את רשותה ואומר לך
תמי, חמוטל אומרת "למה לא" אז את יכולה להעלות את השירים.
ok, בשמחה בזמן המתאים.
שיר המבטא היטב את המבוכה השוררת
באין לנו ארץ אחרת. ארץ מבלבלת, חסרת
גבולות וללא עונות ברורות . ארץ בה
פורצות מלחמות חדשות לבקרים, ארץ בה
רוחות חמסין פורצות אל לב החורף.
ארץ שאט אט הופכת לצהובת-עד ועוד מעט
לא תהיה בה שלכת.
ואין לנו ארץ אחרת, רק זו שאדמתה
ושמיה בוערים ולנו היא מתנכרת.
"שִׂמְלוֹת כַּלָּה / שֶׁל יְלָדוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת / מִפְּרִיחָה נְבוֹכָה" – מבריק.
הכל מתבלבל בשנת בצורת גם השקדיות ולא פלא שהפריחה נבוכה אצל הילדות, שיר נהדר.