קֶצֶף
אֶצְלֵנוּ אֵין שֶׁלֶג .
שֶׁלֶג אֵינֶנּוּ חֵלֶק מֵחַיַּי.
כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵאת עַל שֶׁלֶג בְּשִׁירִים
הוּא נִרְאֶה לִי מָתוֹק מִדַי , סֻכָּר לָבָן.
אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לָבָן שֶׁל מֶלַח –
קֶצֶף בִּקְצוֹת הגַּלִּים ,
המִתְקָפָה הַזֹּאת שֶׁל דִּגְלֵי כְּנִיעָה
שֶׁאֵינָם מַפְסִיקִים לְנַצֵּחַ .
קצף על ים כינרת.
אי אפשר לדעת. אבל שיר מן הים התיכון.
שיר המחזיק בתוכו את מהות הישראליות.
בגוף(בנוף) ובנפש.
שמחה שאתה חושב כך, שמשהו נתפש.
סבינה, "המִתְקָפָה הַזֹּאת שֶׁל דִּגְלֵי כְּנִיעָה / שֶׁאֵינָם מַפְסִיקִים לְנַצֵּחַ" מנצחת!
יפה יפה וחכם השיר ,סברינה ,במיוחד האוקסימורון בסוף השיר – מה שחלש הוא גם חזק, עוצמת הרוח והענוה
סבינה כמובן
תודה, חנה.
תודה, אמיר.
תודה, אמיר.
באמת המהות שלנו דרך הלבן, מלח קצף ודגלים לבנים
דגל כניעה אכן מנצח. כי הוא מפסיק מלחמה.
שיר מנצח וצחור