בננות - בלוגים / / אני נסחף
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אני נסחף

V

מצאתי שוב משהו אצל 'הנורבגי שלי'  שממשיך  את הטקסט של חני לבנה

 

 

 

אוּלַב  הֵאוּגֶה

 

 

 

אֲנִי נִסְחָף

 

 

 

אֲנִי נִסְחָף , נִדְחַף

 

              בִּידֵי הָרוּחַ , בִּידֵי הַגַּלִּים . . .

 

הִצְלַחְתִּי לְטַפֵּס  עַל   לוּחַ-עֵץ,

 

אֲנִי גֵּאֶה   שֶׁיֵּשׁ בּוֹ  גִּלּוּפִים.

 

 

17 תגובות

  1. כותב נהדר הנורבגי שלך 🙂
    איזה יופי של תיאור קולע המשלב את המצוקה, החיפוש, המוצא והיופי בארבע שורות בלבד.

    • תודה, חן, בשמי ובשמו.

      אכן, משנה על איזה לוח שטים אפילו כשנסחפים. זה כל האדם. התרבות, שאר הרוח.

  2. אהוד פדרמן לסבינה

    יפה איך אדם הנסחף פיזית ומטאפורית
    מוצא לעצמו אחיזה בלוח עץ לכאורה שהוא למעשה, מעשה אמנות

    • זה אחד הצאורים היפים ביותר למצבו של האדם, שירים כאלה עשו אותו גדול!
      האכפתיות איך נראה לוח העץ עליו נסחפים! אבל האם ההיסחפות היא טרגית? אולי יש מחזוריות ושום דבר אינו סופי?

  3. טובה גרטנר

    אני ניסחפת איתך
    להתראות טובה

  4. איזו רוח ויקינגית!

    • ענת, איך שאת רואה את התמונה הכללית, את ה"בגדול". שנים אני מתעסקת עם השיר הזה ומעולם לא חשבתי. זה נכון! כל אותן ספינות מעוטרות ומגולפות בדרכן לשדוד מנזרים באירלנד!

  5. את הגילופים אפשר לקחת לכמה כיוונים:
    הוא גאה שהאומנות נוכחת בחייו
    או שחייו לא היו משעממים כלוח חלק.

    • זאת דוגמה למה שבלוג כזה נותן. לפני רגע קיבלתי זוית חדשה מענת פרי ועכשו ממך. לא חשבתי שזה יכול להיות גם חוויות חייו.

  6. כמה יפה סבינה,ואני ארשה לעצמי להסחף אם אדע שאמצא בול עץ כזה{נכון אני יודעת שלהסחפות אין תנאים מוקדמים, אבל כזו אני..}

  7. מטפורה נפלאה לחיים וליופי. מזכיר לי את משל הזן על האדם הטועם מהדבש הניגר כשהוא תלוי מעל תהום ונאחז בשורש ששני עכברים מכרסמים

    • נכון, זה אומר אותו דבר. כמה קשה לקבל את זה! האם מוכרחים לקבל את זה? הרי יש תפישות עולם האומרות שהחיים הם רצף ושום דבר אינו נגמר?

  8. יכולת מופלאה לראות יופי בעת אסון. זה מזכיר לי מעצמי כמה דברים.זו הדרך בה תמיד בחרתי.
    מדפיסה ותולה על הלוח.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג