בננות - בלוגים / / לשבור את השרב!
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

לשבור את השרב!

 

עֲדוּלָה

 

נשמע מוגזם: איפה אנחנו ואיפה אשדות ומפלים! אבל האמת היא שהגליל והגולן מלאים נחלים עם עשרות ברכות טבעיות ומפלים קטנים, ובכנרת פה ושם אקליפטוס בודד מעל מפרץ טבעי…  אבל צריך להכיר.

   

לִשְׁבֹּר  אֶת  הַשָּׁרָב

 

 

 מִפְרַץ  קָטָן לְחוֹף כִּנֶּרֶת

 עִם אֵיקָלִיפְּטוּס מֵעָלָיו…

 לָבוֹא לְשָׁם,  לָבוֹא עַכְשָׁו!

 

 לִשְׁכַּב  בַּמַּיִם הַקְּרִירִים

(הַצֵּל  עֲמֹק , הַמַּיִם  לֹא)

 שַׁלְדָּג  כָּחֹל  נוֹתֵן  קוֹלוֹ

 

 וּשְׂפַמְנוּנִים —  דָּגִים שְׁמֵנִים –

 מִשְׁתַּכְשְׁכִים  בֵּין  הַקָנִים

  רָחוֹק מִמֶּנִּי     דֵּי רָחוֹק

 אֵיפֹה שֶׁכְּבָר נִהְיָה   עָמֹק .

 

אֲנִי אוֹהֵב  כָּזֶה  מִפְרַץ

 

אֲנִי אוֹהֵב   עֵצִים גְּדוֹלִים

 

אֲנִי אוֹהֵב   לִרְאוֹת   מִפְרָשׂ

               דּוֹהֵר כְּמוֹ   סוּס    עַל הַגַּלִּים 

 

אֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹת    בַּרְוָז

 מַחְלִיק  רַכּוֹת  בְּתוֹךְ  הַסוּף  ,

 נִרְאֶה כְּאִלּוּ  הוּא  לֹא  זָז

    כְּאִלּוּ     שֶׁעָשׂוּ

                             כִּשּׁוּף!

 

 אִם יֵשׁ  בֶּאֱמֶת כָּזֶה כִּשּׁוּף 

  שֶׁיְּמַלֵּא אֶת יָם הַחוּלָה !

    שֶׁיְּמַלֵּא!    אֲנִי מַמְתִּין

 

 וְגַם אֶתְכֶם   אֲנִי מַזְמִין

 לִטְבֹּל   בְּתוֹךְ   בְּרֵכוֹת  צְלוּלוֹת,

 יָמִים קְטַנִּים   ,   יַמּוֹת גְּדוֹלוֹת ,

 גַּם נְחָלִים    וְיוּבַלִּים

 וַאֲשָׁדוֹת   וּמַפָּלִים

 גַּם מַעְיָן  וְגַם נָהַר…

 

 עַד  שֶׁנִּשְׁמַע

                שֶׁ'הוּא'

  נִשְׁבַּר!

 

 

 

 

              מִתַּחַת לְמַפַּל

 

 

שֵׁשׁ, חָמֵשׁ, אַרְבַּע, שָׁלֹשׁ …

מַפָּל חוֹפֵף לִי אֶת הָרֹאשׁ!

מַפָּל     מֻמְחֶה בַּחֲפִיפָה —

ראוּ   כַּמָּה אֲנִי יָפָה !!!

 

 

 

 

5 תגובות

  1. אוי, יש לי חשק לקפוץ למים!

    • כדאי לקפוץ למים! לדעתי המעבר ממימד למימד– מיבשה ובגדים לתוך מים כמעט בלי בגדים– הוא מעבר עז יותר מנסיעה לארץ אחרת.

  2. רונית בר-לביא

    אהבתי את הראשון, ועוד יותר את השני הקצר השוצף והקולע.

  3. מירי פליישר

    ארץ ישראל במלוא עוזה כשהיא כחולה כמו חלום

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג