אותו משורר, האם אותה אמת?
אוּלַב הֵאוּגֶה
בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת
שָׁנָה אַחַר שָׁנָה רָכַנְתָּ עַל סְפָרִים,
שׁוֹאֵף לֶאֱסֹף יְדִיעוֹת
שֶׁיָּכְלוּ לְהַסְפִּיק לְתִשְׁעָה מַחְזוֹרֵי חַיִּים.
אֲבָל , בְּרֶגַע שֶׁל אֱמֶת , תּוֹדֶה :
כָּל כָּךְ מְעַט מִכָּל זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת נָחוּץ, וְאֶת הַמְּעַט הַזֶּה
יָדַע הַלֵּב מֵאָז וּמִתָּמִיד.
מַה פֶּלֶא בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה
הָיָה לְאֵל הַיֶּדַע רֹאשׁ שֶׁל קוֹף.
יפה מאוד. ידע וידיעה הם דברים כה שונים.
תודה, אמיר. בכל זאת הצמא לידע והרוייתו הם אחת ההנאות הגדולות.
לסבינה
את השיר הזה אני אוהב.
האם ידעת שאגי משעול כתבה עליו שיר המופיע בספרה "מומנט"? (עמ' 42)
כן, היא כתבה אותו לאחר קריאת ספרו בתרגומי.
חוכמת חיים שהערכת צבירת הידע בצידה.
היָדַע הראשון אחרי בריאת העולם והאכילה מעץ הדעת הוא במובן יצירת משהו חדש : "והאדם ידע את אישתו חוה אישתו ותהר ותלד…."
לעומת זאת ידיעה במובן של לימוד ושינון היא יותר פעולה של העלאת גֵירה
מתוך מאגר ידע שנצבר
יפה
שושנה
אז ברגע האמת, לא יודעם אותה…בעיה…
שיר אמיתי (:
סבינה, כמה חכם הסקנדינבי הזה.
שוב, תודה!
נפלא השיר והתרגום.
ידע של הלב… הכל נופל ממנו כמו קליפת שום ברגע של מבחן ומשבר
כמה נכון
על כגון דא אומרים : הבטן מלאה בספרים והלב ?