בשביל חני זהו שיר על האמת ובשביל גבריאלה—שיר על צפרים.
אוּלַב הֵאוּגֶה
הָאֱמֶת
הָאֱמֶת הִיא צִפּוֹר בַּיְשָׁנִית
עוֹף הָחוֹל
הַחַג מִחוּץ לַזְּמַן,
לִפְעָמִים מֵאֲחוֹרָיו,
לִפְעָמִים מִלְּפָנָיו.
יֵשׁ הָאוֹמְרִים כִּי
כְּלָל אֵינָּה קַיֶּמֶת ,
אֵלֶּה שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ
אֵינָם אוֹמְרִים דָּבָר .
מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי כִּי הָאֱמֶת
יְכוֹלָה לִהְיוֹת עוֹף בֵּיתִי,
אַךְ אִלּוּ הָיְתָה
טוֹב הָיָה לְלַטֵּף אוֹתָהּ עִם כִּוּוּן הַנּוֹצוֹת
וְלֹא לְהַבְהִילָהּ לְתוֹךְ פִּנָּות
מֵהֶן תִּנְעַץ בָּנוּ עֵינֵי לִילִית מִתְגַּלְגְּלוֹת
וְטוֹפְרִים שֶׁל נֵץ.
יֶשְׁנָם גַּם אֵלֶּה הַסְּבוּרִים כִּי הָאֱמֶת מְסֻכֶּנֶת,
קָרָה כְּלַהַב הַסַּכִּין,
הִיא גַּם
יִן וְגַם יַאנְג,
הַנָּחָשׁ בָּעֵשֶׂב
וְהַסִבְּכִי הַנּוֹסֵק מִכְּנַף הַנֶּשֶׁר
בָּשְׁנִיָּה בָּהּ זֶה בָּטוּחַ כִּי עָף גָּבוֹהַּ מְכֻּלָּם
גַּם לִי יָצָא לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת
מֵתָה: עֵינֶיהָ יָצְאוּ מֵחֹרֵיהֶן
כְּמוֹ עֵינֵי אַרְנֶבֶת שֶׁקָּפְאָה.
*מתייחס לספור עם נורבגי על תחרות בין העופות מי מגביה עוף. הסבכי נסק מכנף הנשר כשזה הגיע לגבול יכולתו וראה עצמו מנצח.
סבינה, תודה על התרגום של השיר החזק הזה. שיר מלא בצפרים (שאני אוהבת) ושיר מלא באמת, חיה ומתה.
ומה שהכי דיבר אלי זה ש"האמת" יכולה למות. בעולם היחסי של קיומנו גם אמת איננה מוחלטת, היא ברת חלוף. מדהים. גדלנו על ערכים כמו "אמת ושקר", בשבילם אנחנו מוכנים לעשות דברים נוראים כדי להצדיק את ה"ערכים" הנ"ל, אבל כמה אנחנו מופתעים כשהחיים (או אלוהים) מפתיעים אותנו והופכים אמת על פיה..
היי סינ
השיר שלך משאיר את האמת רחוק רחוק, כי כניראה שאין אמת אחת
להתראות טובה
לא שיר אופייני לך סבינה. בדרך כלל האמת שלך מנצחת ומחייכת.
מה שכתבתי מתייחס גם לדבריה של טובה
תרגום מקסים
תרגום יפהפה לשיר יפהפה, לכאורה עוסק בטבע ובאמת עוסק בטבע האמת…[לא בכוונה יצא כך].
אותם דברים וערכים ומסקנות מעסיקים את כל באי תבל וגם בעולם הפורח-מעופף יש ערמומיות.
כאמור:אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף… וגם משירה.
שיר ממריא-עוף.
וב"איפכא מסתברא" – אפילו אמת יכולה להתגלות כעורבא פרח.
🙂
תודה, סבינה, על התרגום לשיר היפה הזה.
תודה סבינה על התרגום היפה, לא רק בגלל יופיו של השיר כשלעצמו, אלא גם בגלל שמשומה אני מרגיש געגוע לשימוש במילה אמת ולשיח של אמת. לכן מצויינת בעיניי בחירת השיר הזה דווקא. חן.
שיר יפהפה, סבינה יקרה!
אהבתי במיוחד את השורה
לְלַטֵּף אוֹתָהּ עִם כִּוּוּן הַנּוֹצוֹת…
מקסים, אחזור אליו…
כשגיליתי את השיר גם אני התעכבתי על השורה הזאת.
וואו, סבינה. איזה שיר נפלא וחכם. תודה מיוחדת על השורה שהקדמת לו. היא ריגשה אותי מאוד.
לאמת פנים רבות, אבל למרות ריבוי הפנים ניתן לראות אותה:
"אֵלֶּה שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ
אֵינָם אוֹמְרִים דָּבָר."
"גַּם לִי יָצָא לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת
מֵתָה: עֵינֶיהָ יָצְאוּ מֵחֹרֵיהֶן
כְּמוֹ עֵינֵי אַרְנֶבֶת שֶׁקָּפְאָה."
האמת מנחמת גם כשהיא קשה.
חני, ההקדשה היא רק היזדמנות לקשר בין הדברים. השירים הרי מוקדשים לכלנו כאן. חשבת שזה מוקדש לך? זה מוקדש לך!
חיממת לי את הלב, סבינה, וגרמת לי לחייך. תודה לך 🙂
סבינה, איזה שיר נפלא בתרגומו הקולח, פניה של האמת כאן נוראים נפלאים ומטילי מורא
נפלא השיר
נפלאה המשוררת המתרגמת!
פנים רבות לה לאמת אבל קשה לי המחשבה שיכולה למות. אמת לא יכולה למות. תמיד קיימת, לא נראית לפעמים, לא נשמעת לעיתים אבל נושמת, חייה. גם אם בסתר.