נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
חני, ולך אני יכולה לספר, שאפשר גם להתגעגע לשירה בציבור הנפלא של עמק הירדן. אתמול היה ערב כזה בקבוץ אפיקים עם סולנית שהיא גם חברה (הוריה עברו ,מאהבה , למגדל)דפנה ארמוני.
אולי בגלל שבמילה גל יש גם אלמנט של סכנה, ובמילה מתולתלת יש רצון ללטף.
מעבר לשיר ולהרגשה -כדאי לכולנו שהכנרת תהיה רב גלית
היי סבינה
מתולתלת
זה הרבה יותר אנושי..
להתראות טובה
צחקתי סבינה. מדמיינת אמא מקריאה לילדה , מסבירה ושניהם צוחקים ומגרגרים בהנאה
האנשת הטבע…
רמאנה מהרישי הגיע להגשמה ע"י מדיטציה על הר מסויים, בו ראה אלוהים…
או סבינה, עשית שעוד יותר אתגעגע לכנרת, לחלקה, למתולתלת, לזהרי האור ולאפור המשתקף בה
לזכרונות שצפונים בתוכה, ולרכות המים בימים מסוימים.
חני, ולך אני יכולה לספר, שאפשר גם להתגעגע לשירה בציבור הנפלא של עמק הירדן. אתמול היה ערב כזה בקבוץ אפיקים עם סולנית שהיא גם חברה (הוריה עברו ,מאהבה , למגדל)דפנה ארמוני.
שיר אוהב.
באמת נקרא כמו מאמא לילדה לפני השינה.
ומרגישים את השפעות הכנרת עלייך ..
תודה, רונית. ואת אמרת שאת לא מבינה בשירה?!