בננות - בלוגים / / שתי סירות על הפיורד
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

שתי סירות על הפיורד

 

רק לומר את המלה 'פיורד' כבר מוריד קצת את מפלס המתח, אז נמשיך עם אוּלַב הֵאוּגֶה, הצופה מן החווה שעל הגבעה אל פיורד הַרְדַנְגֶּר  המהמם הנפרש ממש על כף היד.  למי שטייל  במחוזות אלה  מדובר בסביבות העיירה הוּלְבִיק.

 

 

 

שְׁתֵּי סִירוֹת עַל הַפְיוֹרְד

 

 

 

 

שְׁתֵּי סִירוֹת  זוֹ לְצַד זוֹ  עַל חֶלְקַת הַפְיוֹרְד.

 

לִשְׁתֵּיהֶן  שְׁלַל דָּגִים  מִתַּחַת  וְחַכּוֹת מוּנָפוֹת אֶל עָל .

 

אוֹתוֹ פְיוֹרְד, אוֹתוֹ  מֶזֶג-אֲוִיר נִפְלָא  לִשְׁתֵּיהֶן.

 

אַךְ כְּשֶׁאַחַת  מַעֲלָה דָּג גָּדוֹל  וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ מֵעַל  לַדֹּפֶן…

 

הַשְּׁנִיָּה כּוֹעֶסֶת: לָמָּה  לֹא  בָּלַע אֶת  הַפִּתָּיוֹן שֶׁלִּי? 

 

זֶה מַה  שֶּׁמַּעֲסִיק  אוֹתָן  בְּיוֹם  כָּל כָּךְ יָפֶה.   

                                                                        

 

 

 

7 תגובות

  1. אהוד פדרמן/ לסבינה

    קנאת סירות תרבה שלל. ושלל מתחרז כה יפה עם חלל והמשמעות אחת – מוות.
    בעיני, השיר חותר בעדינות תחת תמונת השלווה המוצגת בקטע ההסבר שלפניו.

    ואפרופו שלווה, שאלה לי, חתרנית אף היא, האם שיעור ההתאבדויות בנורבגיה גבוה כמו אצל שכנתה, שבדיה?

    • אומרים שהוא גבוה. אני חושבת שעם אין בעיות אין גם לשלווה אותה משמעות ואותה השפעה. אולב האוגה סבל מדכאונות ואישפוזים עד שהצליח כמשורר . כלומר — שקט ופרישה זה נחמד אבל צריך גם קשר והכרה.

  2. עוד הוכחה(כאילו היה צריך) שכל אדם מביא את עצמו אל השיר. כל מה שיכולתי לחשוב למקרא שיר חביב זה מארץ הפיורדים:

    צרות של עשירים.

  3. הניגוד הזה שבין כותרת השיר והשורה הראשונה שלו (אולי גם השניה) לבין כל השורות שבהמשך הוא מדהים למדי. כבר בשורה השלישית ברור, שהשיר הזה עומד לשוט לכיוונים בלתי צפויים. אני חושבת כל הזמן מה היה אפשר לכתוב בשיר הזה אם היו ממשיכים אותו ברוח השורה הראשונה.
    מצד שני אני מבינה, שכשרואים את המראה הזה יום יום בארוחת הבוקר, רוצים בצדק להאיר גם זווית אחרת שלו.

    • את צודקת. זו ממש הרפתקה — לקחת שיר מנקודת התפנית שלו ולפתח תסריט שונה לחלוטין.

  4. יפה השיר והתרגום.
    איזה טבע בעייתי יש לו לאדם! על רקע נפלאות הטבע ואלוהים להתעסק ברגשות רדודים ואנוכיים ולא לראות סנטימטר מהאף! טוב שיש עדיין משוררים… שרואים יותר

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג