עדולה
בשמחה על הפסקת האש שזה עתה נכנסה לתקפה
מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי כַּלָּנִיּוֹת
כַּלָּנִית לְבָנָה וְכַלָּנִית אֲדֻמָּה
נִצָּבוֹת, נוֹצְצוֹת, לְעֵין הַחַמָּה.
זוֹ וְזוֹ מְפֹאֶרֶת כְּמוֹ מַלְכָּת אֶסְתֵּר.
אֲבָל מִי, בְּכָל זֹאת, מְפֹאֶרֶת יוֹתֵר?
צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ לִשְׁאֹל.
לְפֶתַע… רִשְׁרוּשׁ! מִי הוֹלֵךְ בַּמִּשְׁעוֹל?
נַחֲשׁוּ מִי הוֹפִיעַ? הוֹפִיעַ לוֹ צָב .
אָמַר לִשְׁתֵּיהֶן: אָז זֶה הַמַּצָּב:
"אֲדֻמָּה — מַקְסִימָה,
וּלְבָנָה — עֲדִינָה"
אָמְרוּ לוֹ שְׁתֵּיהֶן: "זוֹ אֵינָהּ מַסְקָנָה!"
נִסָּה שׁוּב וְאָמַר:
"אֲדֻמָּה — חָכְמָה,
וּלְבָנָה — מְבִינָה.
חָזְרוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "זוֹ לֹא מַסְקָנָה!"
לֹא נִסָּה שׁוּב הַצָּב, רַק בָּהָה בְּעֶצֶב
וְהָלַךְ… מִשְׁתַּדֵּל לְהַגְבִּיר אֶת הַקֶּצֶב,
שֶׁלֹּא , שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ שׁוּב אֶת פִּיו!
נוֹתְרוּ לְבַדָּן שְׁתֵּי מַלְכוֹת הָאָבִיב.
רָאוּ עַיִן זוֹרַחַת בֵּינוֹת הָעֵצִים,
שׁוֹלַחַת סָבִיב מַבָּטִים נוֹצְצִים…
קָרְאוּ אֶל הָעַיִן : " שָׁלוֹם, מְסַנְוֶרֶת,
אִמְרִי,מִבֵּין שְׁתֵּינוּ
מִי יוֹתֵר נֶהֱדֶרֶת?"
הִבִּיטָה הַשֶּׁמֶשׁ… וְאָמְרָה לְאִטָּהּ" אַתְּ … וְאַתְּ …
אַתְּ… … אַתְּ… אַתְּ… …"
וְאַט אַט אֶת הַיַּעַר עָטְפָה עֲלָטָה,
נוֹתְרוּ הַנִּצּוֹת בְּלִי שׁוּם הַחְלָטָה.
סָגְרוּ גְּבִיעֵיהֶן, אֲדֻמָּה וּלְבָנָה.
פִּתְאוֹם מִי הוֹפִיעַ? מָרַת לְבָנָה !
וּשְׁתֵּי הַנִּצּוֹת, גַּם מִתּוֹךְ שְׁנָתָן ,
בִּרְאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ עַיִן מֵעַל לְרֹאשָׁן,
פָּתְחוּ גְּבִיעֵיהֶן אֲדֻמָּה וּצְחוֹרָה
( הַחַמָּה לֹא יָדְעָה, אָז אוּלַי הַקָּרָה! )
פָּתְחוּ גְּבִיעֵיהֶן, לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁן:
יֵשׁ עַיִן לְמַעְלָה, יָשָׁר עַל רֹאשָׁן!!!
אַךְ זוֹ שֶׁלְּמַעְלָה — פָּשׁוּט הִתְעַלְּמָה.
לֹא חָלַף זְמַן רַב… וְגַם הִיא נֶעֶלְמָה.
נוֹתְרוּ לְבַדָּן בַּחֻרְשָׁה הַנָּמָה:
כַּלָּנִית לְבָנָה, כַּלָּנִית אֲדֻמָּה,
כֻּלָּם יְשָׁנִים, וְרַק שְׁתֵּיהֶן עֵרוֹת…
נִיפנוּ זוֹ אֶל זוֹ
וְהָפְכוּ חֲבֵרוֹת.
אוי, עדולה:
הלוואי שמסקנה כה פשוטה היו מסיקים
כל הניצים בעולם!
חנוך כשאין צופים ומהצד כשיש רק שניים — יש סיכוי לפיוס. לגבי זוג אני בטוחה שכל זוג צריך להיות אדם וחוה לבד בגן העדן או על אי בודד.
סבינה
עשית לי את הבקר, לפתוח יום ראשון, תחילת שבוע בשיר כל כך שמח ומרגש ומקסים, אולי זה יביא ברכה לשבוע יותר טוב, יותר מתחזק, יותר אופטימי- וכל זה במישור האישי שלי. מאד אישי. אין כמו כלניות לשמח. קרן פז. עשית לי דמעות, סבינה.
איריס, תודה על התגובה המרגשת. בכל זאת, אפילו אם זה נשמע שמאלץ– אין כמו הטבע להרגיע והרנין בעצם מחזוריות העונות. הנה הן שוב מגיחות הכלניות… כאילו כלום! כאילו לא התהפכו העולם והבטן!
סבינה היקרה
מה שלומך?
שיר נפלא…
להתראות טובה
טובה, אני כל כך מצטערת שלא הצלחתי להגיע לארוע שלך. אני פה מטופלת במשפחה גדולה, כלם צריכים טיפול ותמיכה. ואני לא יכולה להגזים בנסיעות למרכז.אני בטוחה שהיה מהמם!
הקיפוני בעדולות השרות את שירת הכלניות, הניצות שמצאו פיתרון פשוט וגאוני לקנאה שסופה שנאה.הקיפוני בכלניות ללא הבדל צבע, גזע, דת ומין למען לא אראה את חַשרת העבים מתוכם, מצד אחד של גדר התיל, מטפטפים הטילים ומצידה האחר, מגיחות ציפורי מוות מכיוון הזריחה.
ויפה השאלה : מי יותר יפה?
אלגורית לשאלה: מי ניצח במלחמה?
שהרי גם במלחמת אין ברירה לכאורה, כל המשתתפים מפסידים.
אהוד, השיר נכתב מזמן מזמן, באמת על כלניות. זה היה ביער ליד גניגר. כל כלנית היתה אדירה ומסנוורת ואחרי שנגמרה לי הליריקה רציתי דרמה. לו השיר הזה נכתב עכשו על המצב זה היה קצת פשטני, אפילו לילדים.
גדולתו של שיר פשטני לכאורה העוסק בפרחים ומיועד גם לילדים, שיכול הקורא לקחתו למקומות שהכותבת לא הביאה אותו מהם. ולי, אך טבעי היה לקחת אותו בימים אלה, הרחק ממקום ונסיבות הולדתו, לעולם המבוגרים המטומטמים שאפילו חכמת חיים של כלניות אין להם
התחרויות על יופי, כוח, התקבלות ימיהן כימי אדם.הפיוס כמעט בלתי אפשרי גם בין כלניות זהות לעינינו.
אין שיוויון כל עוד יש מודעות אישית אנוכית כידוע לנו מסיפור קין והבל, שכאן, למזלנו הוא צמחוני יותר.
הלוואי! כך ששיר ילדים תמים ויפהפה טומן בחובו רגשות סוערים. זה בלתי נמנע.
הקוראים המסתפקים ב"סוף טוב" מטעים ומשלים את עצמם…
רות, זה הכי פסימי ששמעתי!
בכל זאת יש התפיסויות ויש תקופות של שלום.
סבינה, שיר מקסים!
סבינה-עדולה השיר מקסים!! כלניות אהובות עלי מאוד, הן מושלמות בפשטותן ואצלך הן בחרו בחברות, אני בעד!! נ.ב. ביער שוויץ {מעל לראשך} יש גם כלניות סגולות וורודות, אבל עוד מעט}
כן, חני, עוד מעט אסע לחגיגת הכלניות ביער שוויץ. בנתיים יש אחת פה אחת שם. אבל רקפות — הן בשיאן!
שיר מקסים
והצב בו הוא צב הפיוס
איזה יופי! לו יהי
איזה יופי– צו פיוס!
נפלא השיר סבינה יקרה