בננות - בלוגים / / אגי טרטנר (לזכרה)
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אגי טרטנר (לזכרה)

                                אַגִי טְרַטְנֶּר    (לְזִכְרָהּ)

 

 

אַגִי ,                    

אִשָּׁה עִם   מִסְפָּר  כָּחֹל,

אֶת הַמָּוֶת הִכִּירָה אִישִׁית

כְּבָר חָשְׁבָה שֶׁשֶּׁלּוֹ הִיא

אַךְ הוּא קָם מֵעָלֶיהָ

פִּתְאוֹם

      וְהָלַךְ.

 

    מֵאָז

שׁוּם דָּבָר לֹא  עוֹשֶׂה לָהּ

לִצְעֹק

אוֹ  לִצְחֹק  בְּקוֹל

 

כְּמוֹ עוֹנוֹת בָּא  הַכֹּל:

 

הַפָּרוֹת  מְנִיבוֹת , מִתְיַבְּשׁוֹת , נִמְכָּרוֹת,

אִישָׁהּ מִתְקַפֵּל לְאִטּוֹ,

גַּם עִם הַסַּרְטָן בַּשָּׁד הִיא מִסְתַּדֶּרֶת,

בַּנְּסִיעָה לַהַקְרָנוֹת

הִיא מִתְאַוְרֶרֶת —

רוֹאָה אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם  שְׁכֵנוֹת,

שׁוֹמַעַת דְּבָרִים שֶׁאֵינָם  גְּעִיַּת הַפָּרוֹת …

 

כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת , לְבַדָּהּ,

וּמְקַצֶּרֶת  אֶצְלִי דֶּרֶךְ הַגִּנָּה,

יֵשׁ עָלֶיהָ  מַגָּע קַל

שֶׁל מַה שֶּׁהָיְתָה

 

וּכְבָר גַּם

הַיָּד

הַכְּבֵדָה.

 

13 תגובות

  1. הי סבינה, ההקרנות שמקפיצות מיד את המחשבה שגם מקרונות המוות היא ניצלה עד שאפשר להבין שאישה מאבדת חיוך וכל כך כואב השיר היפה הזה שלך.

    • תודה, סיגל. עשיתי פה מצעד שירי שואה.

      • אכן, כעת שמתי לב. בהחלט אקרא את כל מה שפיספסתי,( שכן בדרך כלל קוראת את שירייך ונהנית גם כשלא מגיבה).
        תודה על תגובתך, שאיפת אוויר של תקווה לטוב וליל מנוחה.

      • סבינה לא הגזמת עם המצעד הזה.

        ימים רגישים. תתחשבי. עדיף שתחזרי לשירים על המלפפון והגזר שאת מגדלת בצפון. עדיף משירי שואה.
        לא בימים כאלה.

  2. יעל ישראל

    שיר יפה.

  3. איריס קובליו

    סבינה
    שירך חזק אך גם נהדר. מושלם. תמונה חדה ומרגשת. ואני אוהבת את סדרת השכנים הזו שלך. כל כך טובה ומסקרנת להמשך.

  4. מאד יפה.

  5. כל-כך אמיתי ומרגש, סבינה יקרה. שימת העין הפתאומית הזאת, לא אופיינית לך כמעט, ונס ההבנה לנשמת הזולת המאחדת, נפלא מהותו של השיר. והסיומת המעודנת.

    • גרא,תודה וקודם כל כמה טוב לתקשר איתך!

      למרות שאני כותבת יותר על הסביבה הגאו-פיזית יש גם שירים על בני אדם.

  6. אפילו שאני לא מכיר את האגי הזו.
    אני כל כך מכיר אותה ואת הנוף הפיזי והרגשי המתואר בשיר.
    מעניין אותי:כמה אנשים מכירים את הפעולה: "ליבש" בהקשר לפרות.
    נ.ב
    עניתי להערתך בשיר שלי "מבצע צבאי".

    • אכן, גיורא. אני אוהבת דברים ספציפיים, מהחיים. הרבתי לבקר ברפת של טרטנר. לך יש עדיין פרות? כי במושב חמד אין יותר רפתות ולולים.

      • שלום סבינה
        אצלנו במושב יש עוד רפתות ולולים. את רפת החולבות סגרתי לפני ארבע שנים מאחר ומשרד החקלאות חייב רפורמה במשק החלב שעיקרה פעולות יקרות מאד הקשורות לאיכות הסביבה.
        מכיוון שבני לא היו מעוניינים להמשיך ברפת ומאחר ואני לא בנוי מבחינה רגשית להעסיק עובדים זרים, החלטתי לסגור את רפת החולבות אך עדיין משתמש במבנים לגדל עגלים ועגלות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג