בננות - בלוגים / / השכן שהיה בשואה
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

השכן שהיה בשואה

חַיִּים טְרַטְנֶּר  (לְזִכְרוֹ)

 

 

עַל עֶגְלָתוֹ  הַטְּעוּנָה  תִּירַס-פָּרוֹת

הוּא מִשְׂתָּרֵךְ  לָרֶפֶת

הָאַחֲרוֹנָה בַּכְּפָר.

כַּלְבּוֹ אִתּוֹ בִּמְרוֹמֵי  "הָהָר".

 

בַּמִּזְבָּלָה , מִמּוּל, יוֹרִים שׁוּב בַּשְּׁחָפִים.

מְעַרְבּוֹלוֹת עוֹבְרוֹת מֵעַל לִשְׁנֵינוּ…

הוּא מִסְתַּכֵּל: לְאָן זוֹ מַבִּיטָה ?

 

כֶּתֶם לָבָן

נוֹחֵת עַל  הַחִטָּה  שֶׁל  חֶלְקוֹת  ב" 

כְּמוֹ  קֶצֶף  עַל פְּנֵי  מַיִם ,

קַסְקֶט מוּסָט

חוֹשֵׂף  אֹזֶן  כְּרוּתָה —

כְּמוֹ חַמְרָה לְמִלּוּי

                  אֶת הַקַּרְקַע ,

שַׁרְווּל מֻפְשָׁל  חוֹשֵׂף   מִסְפָּר כָּחֹל

מְקֻעְקָע 

 

אֵינִי רוֹצָה לוֹמַר     כְּמוֹ

                         הַשָּׁמַיִם!

 

 

11 תגובות

  1. זה כדי שנזכור מאין באנו.

  2. איריס קובליו

    שיר כמו כוויה
    אך גם ציורי מאד

    • סבינה
      הצבעים של השמים ושל המספר

      נזכרתי בפסוק מתהילים: השמים מספרים
      כבוד אל וכבודו מגיד הרקיע . יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת.

      וכל אחד לפרשנותו…

  3. סיגל בן יאיר

    אכן ציורי מאוד וטעון מאוד, כמו של אחר עם אזן כרותה (להבדיל), נזכרתי גם בבית הראשון ב"לאט עולים סוסי" של פוגל. מאוד יפה כתיבתך.

    • סיגל, תודה. השוואה לואן גוך, זנ נחמד, לא עלה על דעתי. אני כתבתי מהחיים. וזה היה מזמן השיר הוא מלפני 30 שנה מתוך הספר "מושב" הוצאת הקבוץ המאוחד.

  4. תאור כל כך נוגע בלב בכנות שלו.
    נכון הכחול, האדום, או כל צבע, אין להם הבעה אבסולוטית. תמיד יש קונוטוציה לסביבה שלהם.

  5. אבל אמרת. השמיים האלה מאוד נמוכים.
    שיר חזק.

    • נכון. הוא היה אדם פשוט. שמיו היו נמוכים כל כך שהוא התאבד בסוף– תלה את עצמו ברפת.

  6. רות בלומרט

    שבוע טוב, סבינה. שיר נפלא. מזכיר לי שלפני כשנה ישבה לידי באוטובוס אישה מטופחת ובעלת מזג טוב ששוחחה עמי על טיול מתוכנן לחו"ל ואז נחשף שרוולה וראיתי מספר כחול. נמלאתי הערצה. שנים לא ראינו מספרים כחולים והנה אשה נהדרת שהיא שיעור בגבורה אנושית יושבת לידי באוטובוס…

    • רות, אני חייתי רוב חיי ועדיין נמצאת שם חלקית במושב שהוקם על ידי ניצולי שואה. שם לכלם יש מספרים כחולים! גם אני אהבתי לראות את יד השכנה נמתחת, בשמש, לעבר תפוז מהעץ שלה.

  7. חני ליבנה

    איזה שיר ציורי ונוגע

השאר תגובה ל אמירה הס ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג