בננות - בלוגים / / לפני שישקוט הבולמוס
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

לפני שישקוט הבולמוס

 

 

לִפְנֵי  שֶׁיִּשְׁקֹט  הַבֻּלְמוּס

 

 

לִפְנֵי שֶׁתִּזָּרֵק  שֵׂיבָה

  בִּשֵׂעָר  הָעוֹלָם הָעֶלֶם

וְהָאֲוִיר יִרְחַשׁ    נַּחֲלֵי זַרְעֵי-נוֹצָה

                                  מְחַפְּשִׂים רֶחֶם

 

לִפְנֵי שֶׁיּוּעַם  זֹהַר  הַשֶּׁלֶף  שֶּׁלֶף  שֶּׁלֶף עַד  הָאֹפֶק…

 

לִפְנֵי שֶׁהַטְּרַקְטוֹר יֶחֱצֶה

      שָׂדֶה פּוֹעֵם כְּמוֹ דֹּפֶק , מֻקַּף מַשָּׁק  כַּנְפֵי

                                                   הָאֲנָפוֹת

 
לִפְנֵי שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַל הַמָטָר  וְיֵרְדוּ 

                   הַגְּשָׁמִים ,  וְיַעֲלוּ הַמִּפְלָסִים

  וְיִפָּתְחוּ -לֹא-יִפָּתְחוּ

                          הַסְּכָרִים

אֶל

                 יָם

               הַמָּוֶת!

 

לִפְנֵי  שֶׁיִּשְׁקֹט       הַבֻּלְמוּס

 לִשְׁתּוֹת מִכָּל הַשְּׁקָתוֹת בְּבַת אַחַת

                     וּלְהָסֵב אֶל כָּל  הַר שֻׁלְחָן

לִסְעוּדַת אֵיזֶה  אָדוֹן עָלוּם  

 

אָנָּא   תֵּן לִי    אֶת הַתְּכֵלֶת  הַשְּׁלֵוָה-סוֹאֶנֶת

כְּיָם דְּיוֹ

וְאֶת הַדֶּקֶל  הַבּוֹדֵד   ב"חוֹף תָּמָר " 

                             כְּ"כָּל-הַקֻּלְמוּסִים"!

 

 

 

 

 

21 תגובות

  1. וואאאאאאו!!! איזה שיר! קלאסי, בטרם יבשה הדיו על הנייר! איזה תענוג יהיה לכל מורי הספרות ללמד את השיר הזה, על כל השינ"ים והפא"ים של השורה עם האנפות, והאלוזיות לרחל ולתלמוד, (ואולי גם להופקינס, או לפחות ל"אדון" שלו?) והמוות בים המוות!!! והבולמוס לחיות!!! תודה, תודה רבה, סבינה! עשית לי את היום!

    • נעמי, אני כל כך שמחה על המשוב! זו הוכחה שאפשר להעלות כאן גם שירים קצת יותר ארוכים ומורכבים– תודה על התלהבותך.

      אני התלהבתי מן הרמז באיזו תגובה שהיה לך קשר למגעי השלום עם סוריה. אם מותר לדבר על זה, אשמח לשמוע יותר.

      • סבינה סליחה שמרוב התלהבות לא הזדהיתי גם בשם משפחה, זאת נעמי ט. לא נעמי ל. (נדמה לי שהיא שכתבה משהו על מגעי שלום עם סוריה בקשר למשורר הערבי ואחותו. אני זאת הנעמי שאוהבת את הופקינס ואמילי דיקינסון. )

  2. שלא ישקוט הבולמוס. מילה זרה כל כך לשיר הזה. אהבתי

    • באזור הכנרת אי אפשר שלא להיות ער לשפה התלמודית. שכן בתקופת התלמוד היו סביב האגם 7 ערים, ובגולן עשרות ישובים. אחד מתחביבי הוא לבלות יום בבית התלמודי המשוחזר בקצרין העתיקה.

  3. אהוד פדרמן

    נוף הכינרת וסביבתה . תמונות מתוך מחזור החיים בשלב ההמתנה להתחדשות. המוות מאיים, אורב אפילו למים החיים שיזרמו או לא במורד הירדן. אך מתוך תחושת המוות עולה תפילה לגשם שירווה את האדמה וימלא את האגם. והאדם ששר את שירת האדמה שואף להיות חלק מהתהליך. מתפלל ומיחל שקולמוסו יהיה כדקל העומד לחוף קסת הדיו הענקית שלו, הכינרת.
    ולרגע של שיר, קסת הדיו הזו היא כולה שלך, סבינה

  4. תפילה יפה.
    הקדשתי אתו לחבר נ"פ, בטרם ישקוט בולמוסו. אמן.

  5. דפנה שחורי

    סבינה
    שיר מרהיב ביופיו במילים והמנגינה המלווה

  6. סבינה

    יופי יופי

    שימשיך קולמוס הדקל שלך לכתוב ולכתוב בבולמוס

  7. מירי פליישר

    איזה שיר מרהיב
    לגבי האורך
    הייתי יכולה לקרוא עוד ועוד

  8. כמה מוחשי!

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג