עדולה
מִיחְזוּר
עָשִׂיתִי מִצְּדָפִים שֶׁל יָם —
חֲנֻכִּיַּת פְּאֵר.
עַכְשָׁו הִיא שָׁרָה: הַם … הַם … הַם …
כְּשֶׁהַנֵּר בּוֹעֵר.
אָחִי עָשָׂה מֵאִצְטְרֻבָּל —
חֲנֻכִּיַּת בַּרְבּוּר
שֶׁשָּׁר: "נֵצאה אֶל הַיַּעַר…"
בָּאֶמְצַע "מָעֹז צוּר"!
יוֹאָב גִּלֵּף לוֹ סְבִיבוֹן
מֵחֲתִיכַת עֵץ-זַיִת.
מַה פֶּלֶא שֶׁ הַ שׁ וֹ בָ ב וֹ ן . . .
בּוֹרֵחַ
מִן
הַבַּיִת?!
(יש לראות בעיני הרוח את הבית מוקף כרם זיתים)
עדולה במיטבה. רוצה חנוכיות כאלה!
אני עשיתי לי מחומר…
איזה חומר? תראי!
סתם השתעשעתי עם חומר לילדים, דס.אבל הוא נהדר בסה"כ.כשהתייבש צבעתי באקריליק ולקה. אצלם ואשלח לך.
זה נחש שמח.
וזה שיר פשוט מתוק. חן
תודה, חן. חג שמח עם הרבה ריבה בסופגניות!
אהבתי איך הים נוהם בחנוכייה.
סבינה
ואת עושה ממילים יופי של דברים
יפה אבל אבל אלה לא חומרים שצריכים מיחזור…
בכל זאת עדיף לעשות לבד מאשר לייצר ולצרוך.