הנה חשק מסוג אחר. רולף יעקובסן הצעיר מתלהב מרכבות. מעניין לציין שכל חייו גר ליד הפסים. אני ביקרתי בביתו שעל האגם בהמר , וממש בחצר , מתחת למרפסת, עוברת המסילה. חברת הרכבת הנורבגית גמלה לו על תאוותו לנסיעות בהעניקה לו טיול שנתי חפשי מדי שנה. כמובן שבמהלך הטיולים האלה כתב עוד שירי רכבת.
קטע הסיום מתוך אֶרֶץ מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל
כָּךְ שְׁלוּחָה הַמְּסִלָּה כְּמִין גֶּשֶׁר חָדָשׁ.
כָּךְ תָּנוּם בִּנְמֵלָהּ הַלֵּילִי, מְהֻסָּה .
אַךְ בִּזְרוֹח הַיּוֹם עַל עֲרָבוֹת הָאַבְרָשׁ
תִּפָּתַחְנָה זְרוֹעוֹת הַקְּרוֹנוֹת לַמַּשָּׂא.
וְהֵם יִנָּשְׂאוּ בְּמָחוֹל וּתְרוּעָה
לָטוּס בֵּין גְּבָעוֹת וְהָרִים.
וְאַלְפֵי לְשׁוֹנוֹת יִפְצְחוּ בְּשִׂמְחָה
בְּאוֹדָה סוֹעֶרֶת, סְחַרְחֶרֶת מֵרֹב גַּלְגַּלִּים.
וְכָל שְׁעוֹת-הַיּוֹם , בְּלִי-לֵאוּת וּבְלִי-הֶרֶף ,
יַעַבְרוּ מַחְרֵשׁוֹת שֶׁרַנּוֹת
בִּשְׂדוֹתֵינוּ אֲשֶׁר חֶשְׁכָתָם , לְעֵת עֶרֶב ,
תֵּחָתֵךְ בְּסַכִּין שֶׁל אוֹרוֹת.
כְּבָר נָטִיתִי לָלוּן בְּבִנְיַן שֶׁנִּצָּב
עַל פַּסִּים , מְאֻבָּק וְעֻלְפֶּה .
כְּבָר כָּרִיתִי אָזְנַי לַשִּׁקְשׁוּק שֶׁזָּרַע בי
שִׁיר-בַּרְזֶל שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְפֶּה.
כְּבָר עָצַרְתִּי בַּדֶּרֶךְ נִבְהַל וְנִדְרַךְ
לַכְּלִי הַמַּבְלִיחַ בְּעֹז,
מֵרִיץ צַלְעוֹתָיו הַקּוֹרְנוֹת לַמֶּרְחָק
וְנֶעֱלַם בִּנְקֻדַּת-הַמָגוֹז .
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ , הוּא קָרָא לִי בִּשְׁמִי,
כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵיתִי כְּחָבֵר,
וְלָחַשׁ לְלִבִּי : מְכֹר הַכֹּל וְתִהְיֶה
חָפְשִׁי כְּמוֹ רוּחַ עוֹבֵר .
כִּי לָבֶטַח יָבוֹא עוֹד הַיּוֹם בּוֹ רַגְלֶיךָ
יִצָּרְבוּ מֵרְחוֹבוֹת הֶעָרִים,
אָז תִּבְרַח מִפָּנֶיךָ וְתָרוּץ לִקְרָאתִי
לָנוּס עַל פַּסִּים מְזַמְּרִים.
וְלֹא תֵּדַע שֶׁקֶט , לֹא תֶּחְדַּל מִלְּבַקֵּשׁ
בִּזְמַנִּים וּמְקוֹמוֹת –מֶה עָצוּם וְנוֹרָא הַנַּחְשׁוֹל.
גַּלְגַּלַּי יַהַלְמוּ בְּדָמְךָ אַךְ אַתָּה תִּהְיֶה עוֹד שָׁרוּי
בְּאוֹתוֹ הַמִּרְדָּף אַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַגָּדוֹל.
כְּבָר נָטִיתִי לָלוּן בְּבִנְיָן שֶׁנִּצָּב
עַל פַּסִּים מְנֹעַר וְעֻלְפֶּה .
כְּבָר שָׁמַעְתִּי שִׁקְשׁוּק שֶׁחָרַת בְּמֹּחִי
שִׁיר-בַּרְזֶל שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְפֶּה .
וְקוֹלוֹ מְנַסֵּר , מִתְחַבֵּט וּמַכֶּה
עַל שַׁעַר נָעוּל שֶׁפָּתַחְתִּי –
וְחָלַמְתִּי הַלַּיְלָה , וְעוֹדֶנִּי חוֹלֵם
שֶׁסָּגַרְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי.
אכן, חפשי כמו רוח עובר…
בין הרים ובין גבעות טסה הרכבת…
מסתבר שנורבגיה הקדימה את סקוטלנד בשגעון הטריינספוטינג.
וזה רק קטע הסיום, סבינה?
התרגום נעשה בתיווכה של השפה האנגלית?
כן, זה קטע הסיום מתוך שיר ארוך של משורר צעיר ונלהב. התרגום נעשה בתווך השפה האנגלית אך גם תוך קריאת המקור עם היועצת הלשונית שלי חנה-מאי סבנדל שהיא גם גיסתי. וחוץ מזה אני כבר יודעת קצת נורבגית.
כְּבָר עָצַרְתִּי בַּדֶּרֶךְ נִבְהַל וְנִדְרַךְ
לַכְּלִי הַמַּבְלִיחַ בְּעֹז,
מֵרִיץ צַלְעוֹתָיו הַקּוֹרְנוֹת לַמֶּרְחָק
וְנֶעֱלַם בִּנְקֻדַּת-הַמָגוֹז .
מאד ארוטי.
פרש"י:
הנערה נבהלה אך היתה גם דרוכה לכלי המבליח בעוז: הביטה בו בפחד, (אולי דרך ראי? שיהיה בינה לבין הכלי כאילו "מרחק"), עד שהוא נעלם בנקודת מגוז. (זו הנקודה בה הכלי גז, דהיינו נעלם, איננו נראה יותר). (לא ידעתי שאפשר לקרוא למקום ההוא "נקודת מגוז").
סבינה,
תרגום מאד יפה ( קראתיו שנית מחפש עוד נקודות אחיזה לשבוע החשק שהוכרז פה ומצאתי בתרגומך נקודת אחיזה). הרי לא תכעסי, זה כאמור שבוע החשק ואדם בנוי כך שאפילו זבוב המטפס על הקיר יזכיר לו מין. ומה עוד, רכבת!! בנעוריי (מאז כמעט שלא) פירשו לי באופן לגמרי מיני, כחשק או מעוף מיני את חלומותיי בהן טסתי, התרוממתי מהקרקע במעט רצון ועפתי מעל לגגות וחוטי החשמל. ורכבות לא כל שכן, כשהן עפות ונכנסות בדרכן למערות, עולות הרים ויורדות וגועלי נפש נוספים.
מוקירך המתגסגס להנאתו ( אך אולי לא להנאת בנות: אך – הגב" סבינה היקרה ממחוז הכינרת ( גם לאגם צורה…שלא נדע), בקרי נא באתרי – כל האתרים ולצורך זה המתגסגס. ראי נא מה כתוב שם, ותבואי אל המנוחה והנחלה.
נקודת המגוז הוא מונח באמנות הפלסטית.
ביקרתי גם ביקרתי באתרך אבל ברחתי מהר מכל החשק הזה. משה, גם זה ברוח טובה, כמובן.
נפלא. תרגום עשיר . וגם נוסע.
בילדותי גרתי קרוב למסילת הברזל ושיקשוק הרכבות. סוג אחר של שיר ערש
גידל אותי . אולי אף נמהל בדמי .
לכבוד השיר הזה, מעלה אצלי רישום ילדותי תרתי משמע..
מירי, את בודאי מדברת על הרכבת של חיפה. זו הרכבת המקשרת אותי עם כליל (נהריה) וכבר קיבלתי ממנה כמה שירים. בימים אלה אני מגיעה די הרבה לחיפה בענייני ספרו של אליאס פרידמן וחושבת עליך ועל מגוריך שם.
הי סבינה
מאחלת לך הצלחה עם שיריו הזניסטיים של פרידמן. מחכה לספר.
הבית שלי היה 5 מטר מגדר פסי הרכבת.
זורק אותי למחוזות לשון שלונסקאיים-אלתרמניים, סבינה.
והתשוקה גם כאן – אותה הגברת בשינוי רכבת – ממשיכה ודוהרת.
אכן השירים נכתבו בזמנם של שלונסקי ואלתרמן 1930 בערך. יעקובסן עושה את המהלך שעשה שלונסקי לכיוון— תכנים קצת פוטוריסטיים ומכניים תוך שימוש בפרוזודיה שתתן את הקצב של הזמן החדש.
וחוץ מזה, אני גידלתי את עצמי על ברכי שלונסקי.
לא את הכל הבנתי אבל מספיק כדי להנות. תודה.
אומי, לכבודך, הנה קטע בתרגום האנגלי של Roger Greenwald
For there will surly come a day and there will surly come a time
when there earth underfoot will be burning coals.
and you"ll flee from yourself and then you"ll come to me
un my flight over singing rails.
and you won"t find any peace, you"ll be searching everywhere
across ages and lands: a torrential stream.
and you"ll listen to my wheels like a drumming in your blood
while you hunt for the ultimate dream.