בננות - בלוגים / / כמעט הייקו
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

כמעט הייקו

 

המשורר הנורבגי שתירגמתי אולב האוגה  כתב פעם שבגלל החרף הנורבגי הוא כותב רק שירים קצרים,  אצלי זה בגלל הקיץ והחם של עמק הירדן

 

 

 

 

*

 

הַנַּיָּד מְצַלְצֵל!  שֶׁיְּצַלְצֵל …

אֲנִי נַעֲנֵית

לַקָּבוּעַ.

 

 

 

תְּפִלָּה

 

 

הָאֵלֶם

שֶׁל תְּשׂוּמַת לֵב

מְלֵאָה

 

 

 

 

 

שִׁיר

 

 

כָּל שִׁיר

בּוֹלֵם

מַבּוּל

 

 

 

 

 

אָמָּנוּת

 

 

יַד הָאָדָם

וִידֵי הַזְּמַן

 

הוֹלְכוֹת בִּלְהוֹרִיד.

 

 

 

18 תגובות

  1. דפנה שחורי

    'הנייד והקבוע' אפשר לפתח את זה לשלל נוספים
    מעניין לכתוב משהו על הנייד מול הקבוע במובן הרחב

  2. איריס קובליו

    סבינה, אהבתי את הנייד והקבוע. כל כך הרבה במעט מילים. מעורר מייד שלל מחשבות:)

  3. חני ליבנה

    אני אוהבת בעיקר את האחרון, האמנות, ממצה בחוכמה

  4. חנוך גיסר

    ידי הזמן בסופו של דבר מנצחות, אך חשובה עמידתן של ידי האדם לאורך המאבק!

  5. מירי פליישר

    שירי חום הקיץ הקצרים. נפלאים. גם אני פה ליד המחשב מתייבשת

  6. יפה, סבינה, ובכל זאת הנייד הוא התגלותו בעולם של הקבוע 🙂

    • בראיה גבוהה ומופשטת אולי הכל מתבטל, אבל בני תמותה שכמונו עדיין יכולים להבדיל בין התופעות.

  7. מקסימים — כולם!

  8. יפים מאוד. קפסולות של חוכמת חיים שאפשר לקחת. אהבתי במיוחד את הראשון

  9. אהוד פדרמן

    הראשון הוא רב משמעי

    האחרון, רב משמעות

  10. גיורא פישר

    יש במכתמים האלה שעשוע אך גם מהות.

    • תודה, גיורא. אתמול היתה דעתי קצת מפוזרת מרוב ענייניהן של בנותי הגרושות… חבל לי שלא ישבנו לשוחח בנחת.

      • גיורא פישר

        לסבינה
        זה בסדר, דעתי הייתה עסוקה בענייני בני הצעיר החמוד גלעד שחושב שהוא יכול להסתכל בגובה העיניים למפקדים שלו בצבא. הוא יצטרך ללמוד כנראה לשלם בשביל "חוסר הבנת הסביבה".

        אנחנו נמצא לנו כבר הזדמנויות אחרות לשוחח בנחת.

        ובקשר לנושא הגרושין (בלי להכיר את הסיפור שלכם) אצל בני הדור הצעיר: היחס שלהם לנישואין שונה משלנו. קצת בעיות ויאללה, למה צריך לסבול? נעבור הלאה… יש ליחס הזה לנישואין כמה מעלות אבל הרבה חסרונותו. אך זה נושא לשיחה אחרת.
        שבת שלום
        גיורא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג