הפוסט של יעל הזכיר לי את החדשים שישבתי ליד מאיה בת השנה בטיפול נמרץ ב"תל השומר" עד שנמצאו התרופות המפסיקות לה את הפירכוסים. אלה שירים שלא פירסמתי. אני נותנת שלושה כי אני חושבת שהם משלימים את התמונה.
טִפּוּל נִמְרָץ
בַּחוּץ חָשׁוּךְ וְקֹר-כְּלָבִים
אֲבָל בִּפְנִים
מְהַבְהֲבִים
אוֹרוֹת קְטַנִּים כְּמוֹ כּוֹכָבִים
עַל מַסְכִּים כְּמוֹ טֶלֶוִיזְיָה:
כּוֹתְבִים כּוֹתְבִים כּוֹתְבִים כּוֹתְבִים . . .
כּוֹתְבִים יָשָׁר מִתּוֹךְ הַלֵּב:
מַה קָּרָה
וּמַה כּוֹאֵב
וְאֵיךְ הַדָּם כְּשֶׁהוּא זוֹרֵם?
אֵיךְ הַלֵּב כְּשֶׁהוּא פּוֹעֵם?
אֵיךְ הָרֹאשׁ חוֹשֵׁב-חוֹלֵם :
" יוּ , אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת
בָּרִיא וְשָׁלֵם?!"
חוּטִים , חוּטִים, חוּטִים, חוּטִים
חוּטִים , חוּטִים, חוּטִים, חוּטִים ,
כָּאן מְחַבְּרִים אֶת הַיְּלָדִים
לְעַמּוּדִים , לְצִנּוֹרוֹת ,
לְשַׂקִּיּוֹת שְׁקוּפוֹת שְׁקוּפוֹת
מְלֵאוֹת תְּרוּפוֹת , מְלֵאוֹת נוֹזְלִים
שֶׁנִּכְנָסִים יָשָׁר לַגּוּף …
הֵם לֹא נוֹתְנִים לָנוּ לָעוּף!
אֲפִלּוּ לֹא נוֹתְנִים
לִזְחֹל
בְּתוֹךְ מִטָּה כִּבְאַרְגַּז-חוֹל,
כִּי רַק זָזִים
יֵשׁ בְּעָיָה:
כָּל הַחוּטִים בְּעִרְבּוּבְיָה !
הַמּוֹנִיטוֹר אָזְנַי מַחְרִישׁ!!!
אוֹי , אִמָּא, אֵיזֶה עֵסֶק-בִּישׁ!
מָה אֲנִי פֹּה
עַכְּבִישׁ?!
מִיכַל הָאָחוֹת
לְמִיכַל הָאָחוֹת יֵשׁ פָּנִים מְחַיְּכוֹת
אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה
עִם זְרִיקָה!
לְמִיכַל הָאָחוֹת יֵשׁ חָלוּק יָרֹק
אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת
נְשִׁיקָה.
הֶחָלוּק הַיָּרֹק
אוֹתִי קְצָת מַפְחִיד
אַךְ מַה נָּעִים קוֹלָהּ
הֶחָלוּק הַיָּרֹק הוּא שֶׁל בֵּית-הַחוֹלִים
אֲבָל הָעֵינַיִם —
שֶׁלָּהּ!
חמוד ומרגש. מי שלא ילד – לא יבין!
כי רק ילדים מבינים ילדים ורק ילדים גדולים כותבים לילדים קטנים יותר!
יופי של ניסוח, גרא. זה אכן כך, תודה.
סבינה,
עצוב, –
אך נהניתי.
עולם הילדים. ( עולם המשתקף כנראה בלבך ובעולם שיריך!!)
נהניתי גם כי שירים אלה הם פן, גם פריט באוסף שאני מתכנן – שירי בתי חולים… אצלך למרות קשי הנושא זה נחמד, – כאמור פן בנושא.
שיריך אלה קרובים אלי גם כי בעצמי כתבתי שירי בתי חולים (כשבאתי לצערי במגע עם זה). (פרסמתי אותם בבלוג).
שלא נדע מצער לעולם.
מ.
שירים יפים מכמירי לב עכשיו היא בסדר?
אני מעריצה את היכולת שלך לכתוב מהמצב הזה ועוד בנימה אוהבת חיים וילדים, כדרכך תמיד.
טיפול נמרץ ילדים הפך אותי לקפואה ומשותקת. הכל התרכז בלחץ הנורא , בתחושת חוסר האונים, במחנק של אי הודאות.
שתהיה בריאה.
נפלאים סבינה. גל עושה שרות לאומי בטיפול נמרץ ילדים באיכילוב. קשה לי לשמוע את הסיפורים. אבל באופן שאת כותבת אני מסוגלת להבין אותה יותר. היטבת לגעת בלב.
למרות קסמם של השירים, אני מודה שעברה בי צמרמורת. אני מקווה שהשירים יכולים לעזור קצת לילדים במצב הזה. כואב, כל כך.
איך להיות בריא ושלם!! השירים מהבהבים כמו אורות באפלת הטיפול הנמרץ, מנחמים
היי סבינה
מקסים, לא מפחיש מידי, זורם אל עולם הילדים וגם מבוגרים מרגישים כך
להתראות טובה
נפלא סבינה
בריאות למאיה האהובה שלך
סבינה, ד"ש לפייה הטובה מאיה היקרה.
זוכרת ועוד איך את השיחה על כך!