בננות - בלוגים / / אני רוצה קסם
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אני רוצה קסם

    

אם מבטלים את הדברים הקטנים והזמינים, שום דבר לא ישביע את הרעב לחידוש.  באקו-קריטיסיזם  מכנים את זה  " נוֹבוֹפִילְיָה " (אהבת החדש לשמו).

 

 

עֲדוּלָה

 

                                                                 אֲנִי רוֹצָה קֶסֶם!

 

 

אֲנִי רוֹצָה קֶסֶם!  הֵיכָן הוּא? הֵיכָן?

אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : "הַבִּיטִי, הוּא כָּאן!"

 

אֲנִי רוֹצָה  פֶּלֶא! הֵיכָן הַפְּלָאִים?!

אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : "הַדְּלָיִים מְלֵאִים!

הַבִּיטִי , תַּפּוּחַ…

מִי עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כֹּה הָדוּר  וְתַפּוּחַ?

 

אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : הַבִּיטִי וּרְאִי,

מַה יָּפֶה  הַחִיּוּךְ שֶׁבְּתוֹךְ הָרְאִי!

 

זֶה פֶּלֶא עַל פֶּלֶא! זוֹ אֶרֶץ פְּלָאוֹת!

אִם רַק

          הָעֵינַיִם יוֹדְעוֹת אֵיךְ לִרְאוֹת.

 

יָצָאתִי הַחוּצָה , לִמַּדְתִּי אוֹתָן

 

לִרְאוֹת כָּל דָּבָר ,

                        מִגָּדוֹל  עַד קָטָן…

מֵהַר  וְעַד פֶּרַח ,

                        מֵעֲנָק  עַד גַּמָּד…

מֵאָז

       הָעוֹלָם

                   בֶּאֱמֶת

                              דֵּי נֶחְמָד!                              

 

 

 

20 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי סבינה
    מאוד יפה. התמימות עם הצמיחה הפנימית.
    היית חסרה בערב משוררות ברמת השרון
    להתראות טובה

    • תודה, טובה. אולי זו לא תמימות אלא החכמה הגדולה מכל?

      בלי מחמאות לעצמי, רק לאמיתות הבסיסיות.

  2. רונית בר-לביא

    הוא כאן… זה נהדר.
    המוארות הזו.

  3. יעל ישראל

    סבינה, איזה אור יש בשירייך.

    • תודה, יעל. חלק גדול מזה בזכות זה שאני קמה בבקר וכל החלונות מחייכים. אז לא חשוב מה קרה לי עם בני אדם ולא חשוב מה אני עוד רוצה שאין לי… העולם שם, חי וחכם וצוחק.

  4. הזכיר לי שיר אחר — העליתי אותו. 🙂

  5. מירי פליישר

    אני למדתי רק כשהתבגרתי מאוד והכל יפה יותר על רקע תחושת החלוף המתגברת

    • בדיוק הגיע אלי ספר של ארווין יאלום על הנושא.

      את היופי הזה קל יותר לראות כשענייני בני אדם אינם המערכת היחידה שחיים בה.

  6. עוברת אורח

    אכן זה אולי יתרונה הגדול של ההתבגרות, היכולת לראות מעבר לאגו ולצרכיו.

    • רות בלומרט

      כשאמא מלמדת את ילדיה לראות את היופי, ומטמיעה יכולת זו בהם, אשריה ואשריהם, סבינה.

      • רות, תודה.

        אם זה נשאר עניין לאמא יחידה פה ושם — יש לה בעיה בחברה העכשווית, שמא תהפוך את ילדיה לרכרוכיים, מה שאולי יפריע להם במירוץ המחכה עם ההתבגרות.

        זה צריך להיות תפקידן של כל האמהות לאחר שינוי הערכים שיעבור על החברה החמרנית שלנו.

    • מירי פליישר

      אהה…סבינה ועוברת אורח

  7. יוסף עוזר

    כמו שכתוב על הגלידה שאני מעדיף:

    "טעמים טבעיים בלי חומרים מלאכותיים"

    שיר גלידה

  8. הי סבינה, גם השיר הזה הוא קסם.

  9. אין ספק, עדולה, הקסם הוא כאן ועכשיו, בדיוק כאן, בדיוק עכשיו.
    "לראות עולם בכף ידך ונצח בשעה אחת"

  10. מקסים הקסם הזה

  11. כתבתי לסבינה שיר:

    בַּגַּן סַבִּינָה עֵץ גָּדֵל
    עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת – בִּרְכַּת אֵל.
    כֹּל בֹּקֶר הִיא אֶת הַפְּרִי תִּקְטֹף,
    וְאָז מַהֵר הִיא שִׁיר תִּכְתֹּב.
    (וּמְפַרְסֶמֶת פֹּה בַּבְלוֹג) .

    אַל שִׁירָיִךְ נַעֲרֹג,
    בְּמִרְקָם חַיֵּינוּ נֶאֱרֹג,
    בְּכֹל גָּוָן: אָדֹם, תָּרֹג,
    טַעֲמָם מִפִּינוּ לֹא יָמוֹג,
    כִּי מְלֵאִים הֵם חֵן וָרוֹךְ.

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג