סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אנא, גשם!

 

תְּפִלָּה לְגֶשֶׁם

 

 

אִמָּא עֲצוּבָה  בִּגְלַל… הַהֲרוּגִים.

אַבָּא  כָּל הַזְּמַן עוֹבֵד.

             הַנֵּרוֹת חֲגִיגִיִּים          

אַךְ הַגֶּשֶׁם  לֹא יוֹרֵד.

 

אָנָּא, גֶּשֶׁם, אָנָּא, רֵד!

הַכִּנֶּרֶת  הִצְטַמְּקָה.

וַאֲנַחְנוּ — נֵר רוֹעֵד,

נֵר קָטָן שֶׁל חֲנֻכָּה.

 

נֵר סָגֹל  כְּמוֹ רַקֶּפֶת –

( אֵיךְ תִּפְרַח  בְּלִי שֶׁתַּשְׁקֶה?)

 

נֵר צָהֹב  כְּמוֹ סַבְיוֹן –

(  אֵיךְ יִפְרַח  בְּלִי  שֶׁתַּשְׁקֶה? )

 

נֵר אָדֹם  כְּמוֹ כַּלָּנִית –

( אֵיךְ תִּפְרַח  בְּלִי שֶׁתַּשְׁקֶה? )

 

אַל נָא, גֶּשֶׁם, תִּתְעַקֵּשׁ,

זֶהוּ שַׁי שֶׁמְּבַקֵּשׁ!!!

 

 

 

14 תגובות

  1. כמה פשוט, כמה מתוק….
    כמו לביבות מסוכרות חמות

  2. שולמית אפפל

    עכשיו כשאני מדליקה נרות חנוכה ורואה איך הנכדים שלי מאושרים מזה ומתאמצים לשיר את השירים אני מושקת משמחתם. בבוקר אקרא להם את שירך. יום רביעי הבטיחו גשם!

    • רעיון נפלא– להיות מושקית מן השמחה של הילדים! אין חדשות יותר מרנינות מהבטחה לגשם בצפון ושלג בחרמון! אני נוסעת לחרמון רק להתבונן בגולשים על כוס קפה בקפטריה.

  3. אתמול ירד קצת, אולי בזכות שיריך המרנינים!

    • כן, מתחיל גם כאן, בנתיים סגרירי ורוח והכנרת סוערת, ובמקום שזה יקלקל לו את מצבהרוח למדנו להיות מאושרים מן הסגריר!

  4. איריס קובליו

    סבינה, שירך מעורר בבת אחת את חנוכות ילדותי, עם הכלנית והרקפת, והמורה יעל בבית ספר דובנוב עם "מקראות ישראל", איך פתאום תורגמו החיים לאותיות ובא הפלא הזה של הקריאה, בחנוכה…
    חג שמח לך סבינה, וגם לאהרון ולכל המשפחה.

    • תודה, איריס. תארי לעצמך שאני כאן עדיין שותלת פקעות של כלניות וכובע הנזיר… וחסה, כמובן!

  5. שיר מתקתק,

    נראה לי שהגשם קרב…

  6. סבינה
    אם השיר הזה לא יביא את הגשם …
    אז מה כן ?!

  7. מתחילה להרגיש את הייאוש הזה — איפה הוא כבר??!!

  8. מקסים, מקסים והנה כאן בפתח-תקווה רבתי יורד גשם-גשם!

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג