עדיין תחת הרושם של ירושלים
תַּרְמִילָאִית
תַּרְמִיל הַנֶּפֶשׁ
מָלֵא מְחִצּוֹת, מְדוֹרִים,
רוֹכְסָנִים…
וְכִיס מְיֻחָד לְבַקְבּוּק הַמַּיִם
אֲנִי דּוֹחֶסֶת בּוֹ הַיּוֹם
אֶת
דִּבְרֵי-יְמֵי יְרוּשָׁלַיִם
וְהוֹלֶכֶת לִרְאוֹת
אִם כָּךְ
הַ דְּ בָ רִ י ם
לתור את ירושלים לארכה ולרחבה בזמן ובמרחב פיסית ונפשית.
מקסים, סבינה. זה בקבוק המים שלי להיום.
תודה, שחר מריו!
היי סבינה
הדיבור היומי, עם החיפוש למשמעת שמעבר… מאוד אוהבת
להתראות טובה
הדיבור היומיומי עם בקשת המשמעות שמעבר… כמו בשירים שלך.
שיר מקסים.
תודה, עדנה.
ד"ש מהכנרת בחלון. עוד מעט אני יורדת לשחות…
מפתה לבוא גם…אנחנו מגיעים לירושלים הטעונה עם התרמילים שלנו, מי יודע מה יש לכל אחד בתרמילו…
וכל אחד חוזר עם משהו אחר.
לדעת לתייר בארצך, ממש עם ספר ונפש פתוחה… זה לא פשוט אבל מאד מתגמל. יותר מכל זה רלוואנטי לתחושת השייכות והמיקום וגם לכתיבה שלי. אין לי שום ענין בשירים על ארצות שאינני מכירה מספיק.
סבינה,
אני חושבת שהעיר טובה מאד בלתת השראה, ככה לביקור שאחר כך גם חוזרים ממנו.
בתור עיר מגורים, הרבה יותר בעייתי.
אם כי לא בלתי אפשרי.
את רואה בירושלים גם עיר מגורים כשאת מגיעה ?
זה נכון שיש הבדל בין 'מקום אחר' לבין הבית. אבל אני בהחלט יכולה לראות את עצמי חיה בירושלים, בעין כרם למשל.
אני אוהבת מוזרויות, אוהבת דתיים , אוהבית נזירים — זה טוב לשירה.