בננות - בלוגים / / על מות חבר
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

על מות חבר

 

לאביטל, בתשובה לדילמה: איך מתאבלים?  על החבר היקר הזה  שמת פתאם בגיל 51 באמצע שיחות הנפש העמוקות על החיים, שניהלנו  ליד  מדורה ,מתחת לחרוב עתיק ,בכליל , כשעוד  כמעט לא היו שם בתים  — על החבר הזה התאבלתי חצי שנה. סירבתי להשתתף בפסטיבל המשוררים הבינלאומי בירושלים  והפסדתי  הרבה, כיוון שמאז לא הוזמנתי שוב.  ישבתי בחצר במושב בכיתי וכתבתי  שירים רבים שנדפסו בספר  כליל. פה אביא שניים.  ומכיוון שמצאתי את התרגום לפני שמצאתי את המקור, אני נותנת גם אותו, ולו בשביל  אומי .  תמיד מוכנה להצעות שיפור בתרגומים.

 

 

     עַל מוֹת חַבֵר                                                   

 

       לאלן אפטרמן,משורר עולה מאוסטרליה

מקים הכפר כליל וחלוץ בית העלמין.

 

                                               

 

לוּ  נִכְלַלְתָּ  עַכְשָׁו

 באַנְתּוֹלוֹגְיָה  

הָיוּ לְיַד שִׁמְךָ   שְׁנֵי תַּאֲרִיכִים

 וּבֵּינֵיהֶם  קַו מַפְרִיד  (אוֹ מְחַבֵּר)  קְטַנְטַן —

 

שִׂרְטוּט  הַדֶּרֶךְ   שֶׁאוֹתָהּ  עוֹשִׂים?

 אוֹ   תְּוַאי הַנַּחַל   שֶׁאוֹתוֹ חוֹצִים?

 

 מַשֶּׁהוּ לְצִיּוּן   הַצָּמֵא

שֶׁל אוֹתוֹ  אַיָּל

 

הָעוֹרֵג עַל   אֲפִיקֵי מַיִם

שֶׁאֵינָם עוֹרְגִים  עַל  הָאַיָּל.

 

 

 

 

הַלְוָיָה

 

 

גֶּשֶׁם יוֹרֵד  עַל רְגָבֶיךָ

מַגְשִׁים אֶת  חֲלוֹם חַיֶּיךָ

 

הַכֹּל  לַח

וְקוֹרֶה בְּרֶגַע זֶה

 

 זֶהוּתְךָ הַפְּרָטִית

                מְחַלְחֶלֶת

לְתוֹךְ הֶחֳמָרִים שֶׁל הָעוֹלָם

 

 כְּמוֹ  בְּשִׁיר

 

מֻצְלָח.

 

For  Allen Afterman

                                            

Poet and cultivator  who lay the faundations of the village of ‘clil’    

                                                                          and was the first to be layed down in it’s soil

 

 

 

On the death of a friend

 

 

 

if they    included you now

in an anthology

 

      your name would be followed by two dates,

betwean them

a  small dividing (or connecting?) streak;

 

a drawing of the  path you have taken ?

a sketch of the river you crossed?

 

Something to mark the thirst

of the deer 

 

that  yearns  for flowing streams          

that do not yearn for the deer.  

 

 

 

Funeral

 

 

 

The rain that fell all night

 is still

             falling

on your clumps of earth

 

fulfilling the dream

                of your farming life   .

 

All things are sodden  

and take place    then and there  .

 

 

Your person

             filters 

into the raw matirials of the world

 

like in a poem

 

that has turned well  .                                                                               

 

 

 

 

11 תגובות

  1. כוונתך ל- materials

    נא למחוק זאת אחר השימוש, שלא יישאר שיבוש, וקחי בטבעיות ברוח טובה

  2. יופי מלא מלא עצב. מקום םלשיפור לא גיליתי. 🙂

  3. סבינה, ביטוי נוגע וחברי, מדבר את קרבת הנפש

  4. השירים נוגעים ביותר, מה נותר להגיד, חבל

  5. ריגש אותי במיוחד השני.
    עצב יפה.למה העצב יפה לנו…?

  6. מרגש ועדין, אשוב ואקרא.

    על החבר הראשון פרסמתי בעבר רשימה( וג על השני) ואולי אשוב ואעלה אותה או שאשלח לך לינק לפה. תודה.

  7. סבינה,
    שני השירים יפים מאוד. אני חייבת לציין שהם נשמעים באנגלית אפילו יותר צלולים ונוגעים מאשר בעברית ואני תוהה באיזה שפה הם נכתבו קודם…
    עדנה

  8. תמי כץ לוריא

    מאד יפה. נוגע.

  9. הנחבא אל הכלים

    מהשירים היותר יפים שפרסמת כאן.

  10. מירי פליישר

    כמה יפה סבינה.אין מילים

השאר תגובה ל חני ליבנה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג