סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

השל השחור

 

ענת פרי דיברה  על   שקילת מלים—מלה מלה, כל טעמיה והאוירה שהיא מביאה איתה   – אז אני מביאה שירים חדשים   על של . קר בירושלים והשל ממשי  אבל הוא גם המלה הלא עברית הזאת שאי אפשר להחליף  בצעיף, רדיד, סודר…  יש עוד הצעות? —  

 

 

הַשָּׁל   הַשָּׁחֹר

 

 

 

שָׂמָהּ  שָׁל  צַמְרִירִי  שָׁחֹר  עַל הַכְּתֵפַיִם

 

וְלֹא  עַל   הָרֹאשׁ

 

לַמְרוֹת שֶׁנּוֹשֶׁבֶת   רוּחַ קָרָה

 

                וְעַל הֶהָרִים נוֹדֵד  הַצֵּל

 

 

 

שֶׁמָּא   אֶהֱיֶה   בְּעֵינַי

                    

 כַּאֲבֵלָה

 

 

וּכְבָר  יָצוּצוּ

 

         מֵעַצְמָן

            

סִבּוֹת לְהִתְאַבֵּל.

 

 

 

 

*

 

עִם  הַשָּׁל   הַשָּׁחֹר הַמְּכַסֶּה  גַּם  אֶת   רֹאשִׁי

רוֹאִים  אֶת

                 הַנְּזִירָה  שֶׁאֲנִי  

 

עִם  הַגִּלָּיוֹן  הָעֲנָק

עָלָיו  אֲנִי  כּוֹתֶבֶת

       מֵחֹסֶר  מַחְבָּרוֹת

רוֹאִים  אֶת

              מַעֲתִיק-כִּתְבֵי-הַיָּד-הָעַתִּיקִים

שֶׁאֲנִי

 

עִם  הַשְׁבָּעַת הַמִּלִּים  שֶׁיִּהְיוּ לְצִדִּי

וְהַשִּׁקּוּי  הָאָפֵל שֶׁתָּמִיד בְּיָדִי…

 

רוֹאִים

 

וְעוֹד אֵיךְ  רוֹאִים

 

אֶת    הַמְּכַשֵּׁפָה                  

 

שֶׁכַּנִּרְאֶה

 

 אֲנִי

 

 

 

 

17 תגובות

  1. מה פתאום מכשפה

    יש מלים אליהן אנו רגילים (מילדות?) ואין לנו בלעדיהן, אך לו לא היינו יודעים אותן ורגילים אליהן היינו אולי מתרגלים למסגרת (הלשונית) בה אנו נתונים.
    היות ועוררת בי ענין בשל, חקרתי חיפשתי ומצאתי ( אולי זה לא רלוונטי)כי
    A shawl (Persian شال, Shāl, from Sanskrit: साडी śāṭī[1]) is a simple item of clothing, loosely worn over the shoulders, upper body and arms, sometimes also over the head. The first shawls, or "shals", were part of traditional Persian costume in Achaemenid Persia, worn by both males and females. Shawls were also part of the traditional male costume in Kashmir, which was probably introduced via assimilation to Persian culture.
    Shawls are used in order to keep warm, to complement a costume, and for symbolic reasons. One famous type of shawl is the tallit, worn by Jewish men during prayers and ceremonies.
    . The importance of shawls in fashionable women"s wardrobes declined between 1865 and 1870 in Western culture. However, they became part of folk dress in a number of places including Germany, the Near East, various parts of Latin America, and Spain where they became a part of gypsy dress especially in Andalusia and Madrid. These embroidered shawls were revived in the 1920s under the name Spanish shawls, a named derived from their use as part of the dress of Spanish Gypsies, also known as gitanas. Their use as part of the costume of the lead in the opera Carmen contributed to the association of the shawls with Spain rather than China.

  2. שולמית אפפל

    סבינה,
    איזה אמיתות מכסה ומגלה השל היפה שלך. בקרוב אגלה את הרדיד שלי

  3. איריס קובליו

    וְעַל הֶהָרִים נוֹדֵד הַצֵּל
    סבינה
    שני שירים מופלאים
    ואהבתי לראות אותך
    כאותו צל שנודד על ההרים
    ואיזה יופי של מכשפה

  4. סבינה, שני שירי הַשָּׁל – הש"ל (השבח לאל)

    חוצמיזה השיקוי האפל זה קפה שחור?..:)

    • כן, זה קפה שחור. שאלתי את עצמי אם זה יובן, ניסיתי להיות יותר ברורה, אבל זה קילקל.

      תודה תמי.

  5. יפים השלים. אני אוהבת "רדיד", מילה עדינה, רכה.
    בשני השירים יש את הדברים שמנמצא, סביבנו שעושים אותנו כל פעם למשהו אחר.
    השל על הראש יעשה (חס וחלילה) אבלות או נזירה;עם גיליון נייר את מעתיק-כתבי-יד-עתיקים ועם שבע מילים ושקוי את המכשפה (אני מעדיפה קוסמת).

  6. ב"של" משתמשים גם היום בחנויות… הוא חזר לאופנה בשנים האחרונות. בעיני זה בגד נשי, (למרות שלי אין, מסתפקת בצעיפים) כיון שהוא מזכיר לי (כולל המילה) של שהיה לאמי, לבן ורך כנראה שארית משנות ה-50, יחד עם שמלה נשית שהיתה לה. ירוקה נדמה לי. נשים אז נראו יותר נשיות או שנדמה לי? (היתה לה גם פרוות שועל עם הראש מאמא שלה מטורקיה אבל היא לא השתמשה בו). סך הכל רציתי לומר שהמילה "של" היא עבורי זיכרון נעים של ילדות, של ילדה ואמא, (לפני שהיחסים ביננו התקררו)ואני לא אחליפו ב"רדיד". ותודה לך…

    • איזו יופי של תגובה — החיית קטע חיים, ועוד מתורכיה של סבתי ושאליה אני נוסעת בעוד כמה ימים לפסטיבל שירה!

    • סבינה לאילנה

      מלא טעויות היום, כי אני לא רגילה לפעול בבקר — התגובה אליך, אילנה

      איזו יופי של תגובה — החיית קטע חיים, ועוד מתורכיה של סבתי ושאליה אני נוסעת בעוד כמה ימים לפסטיבל שירה!

  7. תודה, סבינה

    אני מאד מאד מזדהה עם כל מלה בשיר – שלגמרי מתאר אותי – תמיד לובשת שחורים ומרגישה מאד נזירה ירושלמית. לפחות על הרקע הירושלמי זה לא בולט מדי, לא יוצא דופן.

    וזה בשבילך:

    של נעליך מעל רגליך
    כי המקום אשר אתה עומד עליו
    אדמת קודש הוא
    אל תקרב הלום
    של נעליך מעל רגליך
    עם רדת יום

    של על כתפייך
    שחור כליל
    של על עינייך
    מסתור וצל

    של על כתפיים
    של נעליים
    מגלה טפח
    מכסה טפחיים

    • פנים רבות יש לדוברת, פעם היא נזירה ופעם חוקרת אותיות ופעם מכשפה המשביעה אותן- והכל באמצעות סמל מרכזי אחד -השל, סבינה, עשית שימוש ממוקד ויפה בסמל ליצירת משמעויות עמוקות, אהבתי גם את השיר הראשון בו השל מונח על כתפי הדוברת ,שלא תראה כאבלה, אכן של אחד ומשמעויות רבות לו .

    • תודה, נהדר!

      הבית האחרון ממש שיק בפני עצמו.

    • ההערה התרחקה אז אני חוזרת: יופי של שיר, תודה.

      הבית האחרון הוא אולי שיק (כמו שיצא בטעות)אבל הוא שיר בפני עצמו.

  8. מירי פליישר

    נפלא נפלא סבינה

    • יפים השירים סבינה, מענין אילו אסוסיאציות מעורר השל, ועוד שחור, לי הוא מזכיר את הנשים הספרדיות, גם אלו שבירושלים כפי שתאר אותן יצחק נבון. השל סבתי היה לבן, מקסימום אוף וייט, אבל היא חיה בתל אביב, ולא היתה ספרדיה.

  9. סבינה של השל ושל השירים – יפה מאד
    איך של הופך לשיל…סליחה לשיר :)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג