בננות - בלוגים / / נחשו מי כתב
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

נחשו מי כתב

 

תורגם במיוחד לבלוג

 

בתגובה לתפוחים  הרומנים של איריס…   תפוחים–  נחשו  מהיכן

 

 

 

אַנְגוּס הַנַּוָּד

 

 

 

חֶרֶשׁ  יָצָאתִי אֶל  הַחֹרֶשׁ…

 

רֹאשִׁי  בּוֹעֵר  בַּלֶּהָבוֹת,

 

עָנָף גָּמִישׁ מֵעֵץ  קָטַמְתִּי,

 

תּוּת-בַּר  קָשַׁרְתִּי אֶל הַמּוֹט.

 

כְּשֶׁרַפְרַפִים  נָשְׂאוּ  כְּנָפַיִם

 

וְכוֹכָבִים נִמְלָא  הַחוּץ,

  

הִשְׁלַכְתִּי חַכָּתִי  לַמַּיִם

 

וְהֵעֱלֵתִי     

             דָּג   כָּסוּף!

 

 

 

 

 

בָּעֲשָׂבִים אוֹתוֹ הִנְחַתִּי

 

כְּדֵי לְהַדְלִיק אֶת הָעֵצִים

 

אַךְ דְּבַר מַה זָּע  בָּעִשְׂבִּיָּה

 

וּמִישֶׁהוּ קָרָא  בִּשְׁמִי.

 

פִּתְאוֹם  הוּתְּמַר  לְנַעֲרָהּ,

 

בִּשֵעֲרָה    פְּרִיחַת תַּפּוּחַ,

 

אֲשֶׁר קָרְאָה קָרְאָה  בִּשְׁמִי

 

 וְנֶעֶלְמָה לָהּ  עִם   הָרוּחַ .

 

 

 

 

 

אִם כִּי עָיַפְתִּי בֵּינְתַיִם

 

מִצּוּק  וְגֶבַע   וּמַכְתֵּשׁ…

 

אֲנִי אֶמְצָא אוֹתָהּ עֲדַיִן

 

וַאֲנַשֵּׁק אֶת הַשְּׂפָתַיִם

 

 עַד אֵין עוֹד יֵשׁ ,אָבוֹא גַּנָּהּ,

 

לִקְטֹף  לִקְטֹף  מְלוֹא חָפְנַיִם

 

אֶת שְׁלַל תַּפּוּחֵי הַזָּהָב  שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ,

 

אֶת תַּפּוּחֵי הַכֶּסֶף שֶׁל  הַלֵבָנָה.

 

 

 

 

9 תגובות

  1. איריס קובליו

    נהדר סבינה, חייכתי כל הדרך לתפוח
    🙂

  2. THE SONG OF WANDERING AENGUS

    WENT out to the hazel wood,
    Because a fire was in my head,
    And cut and peeled a hazel wand,
    And hooked a berry to a thread;

    And when white moths were on the wing,
    And moth-like stars were flickering out,
    I dropped the berry in a stream
    And caught a little silver trout.

    When I had laid it on the floor
    I went to blow the fire a-flame,
    But something rustled on the floor,
    And some one called me by my name:
    It had become a glimmering girl
    With apple blossom in her hair
    Who called me by my name and ran
    And faded through the brightening air.

    Though I am old with wandering
    Through hollow lands and hilly lands,
    I will find out where she has gone,
    And kiss her lips and take her hands;
    And walk among long dappled grass,
    And pluck till time and times are done
    The silver apples of the moon,

  3. איזה מקסים איזו תמימות רומנטית נהדר, זך ומופלא מרהיב וקסום ממש ריקוד!!!!

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג