סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

גאז

 

ועוד  בענין ההיזדקנות  

 

 

 

              גָּז

 

      לֹא זֶה  הָעִנְיָן   שֶׁ…  שֶׁ…

  אֶלָּא  זֶה הָעִנְיָן: ששש!

 שֶׁלּוֹקְחִים לָנוּ  אוֹתָנוּ  כָּל הַזְּמַן

שֶׁלּוֹקְחִים לָנוּ  אֶת  הַזְּמַן

בָּעֲרֵמָה ,  בְּהִתְגַּנְּבוּת ,

 מִין כַּיָּסוּת  שֶׁ…הַס    מִלִּנְקֹב   בִּשְׁמָהּ

                       מִלִּמְצֹא   לָהּ  מִלָּה 

 פֶּן  יִפָּעֵר  פֹּה

                   נֶקֶב

                  

                 שֶׁיְּנַקֵּז  אֵלָיו 

                  אֶת   מֹהַל 

                  הַחַיִּים

 

 

שְׁבִי  עַל  כִּסֵּא

 מֻחְזֶקֶת יָפֶה   בִּבְגָדִים הֲדוּקִים

עִם    עֹגֶן כּוֹס קָפֶה

 אוֹ תַּרְעֵלָה   אוֹ זוֹ  שֶׁעַל  פִּיהָ  אָדָם  נִכַּר

 

 וְאַל תִּתְרַגְּשִׁי, גָּרְשִׁי

             אֶת הַהַרְגָּשָׁה   שֶׁהוּא  נִלְקָח   וְהוֹלֵךְ 

כָּל כָּךְ נִלְקָח וְהוֹלֵךְ  לוֹ  

           בְּלִי רֵיחַ    בְּלִי הַתְרָעָה

 

הַגָּז   הַלֹּא מִתְלַקֵּחַ   הַזֶּה!

 

 

13 תגובות

  1. זגורי
    זגה זוגי זגה
    אסף זגורי
    מזדהה איתך לגמרי
    לפעמים האומנות האבסטרקטית
    גם מזדקנת
    מזל
    שיש אותך .
    ואת גזי.
    ויש ג"אז שלא ימות אף פעם
    רק אהבה
    love

  2. סבינה,
    ברצוני לתרום מעט לנושא: וזאת תרומתי:
    19) דֶּרֶךְ חַיִּים (או – על הזקנה)

    לָמוּת – הִנֵּה זֶה דָּבָר דֵּי מְכֹעָר.
    לֹא עַל שְׂדֵה הַקְּרָב, הַמֵּעַיִם נִשְׁפָּכִים,
    הַמֹּחַ עַל הַסֶּלַע, מְפֻזָּר מִסָּבִיב;
    הֶבֶל-אֵד עוֹלֶה מִבֵּין גִּדְמֵי עֵץ שְׁסוּעִים, מַשְׁחִירִים;

    וָרֹד דּוֹלֵק הָאֹפֶק בְּפַקְעוֹת הֶעָשָׁן:
    דַּי בְּבֵית אָבוֹת, וְאֵלֶּה בְּסוֹף דַּרְכָּם
    יְשׁוּבִים, וְאָחוֹת עִם כַּף בַּיָּד מַאֲכִילָתָם בְּחֶסֶד.
    לְצִדָּם תָּלוּי שַׂק שִׁתְנָם, הַזּוֹרֵם חָפְשִׁית,

    גִּלְדֵי דָּם עַל זְרוֹעָם, פִּיגְמֶנְטִים הַפּוֹעֲלִים פֶּרֶא,
    הַכָּחֹל, הַצָּהֹב וְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בַּפֶּצַע הַפָּתוּחַ.
    הַמַּבָּט הַבּוֹהֶה, רֵיחַ עֹבֶשׁ וְדָם הַסָּפוּג בַּבְּגָדִים,

    וְגִמְגּוּם חֲסַר תֹּכֶן, אוֹ חֲזָרָה עַל מַנְטְרָה.
    וּקְרוֹבִים יוֹשְׁבִים סָבִיב, חַסְרֵי יֵשַׁע
    מַבִּיטִים אֵין-אוֹנִים בַּיְּצוּר שֶׁהָיָה אָהוּב כָּל כָּךְ פַּעַם.

  3. גז לנו הזמן. יש לקחת זאת בחשבון.

  4. סבינה, כמה נכון, ומעודד מעט גרשי את ההרגשה, וכבר נאמר זה כנראה טוב מהאלטרנטיבה..

  5. צ"ל בעָרְמה, לא?
    שיר מקסים לחיזוק הלב.

  6. המון רבדים ותילי משמעויות. יופי של שיר.

  7. יפה סבינה. גז עם המשמעויות השונות.
    אני מציעה להוריד את ה-א" מכותרת הפוסט (אחרת זה ג"אז). ולטעמי גם בלי סימני קריאה יותר טוב. לשיקולך.
    אהבתי את התיאור של האשה. מוחזקת יפה בבגדים הדוקים בשעה שנדמה ששום דבר לא יפה ושההידוק הוא אִיום.

  8. ואל זה נאמר
    "ומעץ הדעת טוב ורע ,לא תאכל ממנו"
    "כי ביום אכלך ממנו,מות תמות"

    חז"ל:לא יאמר אדם:אי -אפשי(אין רצוני)אלא יאמר אפשי (אני רוצה)ומה אעשה,אבינו שבשמים גזר עלי כך.

    תפקחו את העיינים
    אנחנו בני תמותה

    וזה לא מוסר
    אולי מהפכה
    אז אולי
    תתנו גאז או גז
    ותפסיקו להסתתר

    היום זה אני מחר זה אתם
    בלי כסף לא שווים פרוטה

  9. שיר מצוין שמה שאין בו מדגים את תוכנו:
    לא מוזכר המוות שכל הנחלים מוּבָלִים אליו כצאן לטבח.
    אם לא נזכיר את שמו המפורש
    אולי יגוז.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג