עוד שני שירים של אותו משורר נורבגי על אותה אהבה – אחד מההתחלה השני מהסוף
רוֹלְף יָעקוֹבְּסֵן
חֹרֶף שֶׁל תַּיִל-דּוֹקְרָנִי
הוּ אָה!
אֵיךְ שֶׁהָיָה קַר בְּיוֹם שֶׁהִתְחַתָנְנוּ , כֵּן
לֹא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.
הַיּוֹם הַקָּצָר בְּיוֹתֵר שֶׁל הַחֹרֶף , שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים.
מִלְחָמָה וּדֶּבֶר -בְּהֵמוֹת.
הַכְּבִישׁ לַכְּנֵסִיָּה הָיָה חָסוּם בְּתַּיִל דּוֹקְרָנִי.
אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ שֶׁטִּפַּסְנוּ עַל גֶּדֶר הַכַּמְרִיַה.
— הֵי , נִתְפְּשָׂה לָךְ הַשִּׂמְלָה!
— לֹא, לֹא שָׁם — בַּצַּד הַשֵּׁנִי.
וְאָז בּוֹסַסְנוּ עַד בִּרְכֵּנוּ בְּחֶלְקַת תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה
מְצֻפָּה קֶרַח, כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הַכֹּמֶר
שֶׁעָמַד שָׁם לָבוּשׁ גְּלִימָה,
מוּכָן, עִם תנ"ך פָּתוּחַ.
הַטֶּקֶס הָיָה קָצָר:
לְכוּ תָּמִיד בְּעִקְבוֹת הָאַהֲבָה — אָמַר. אָמֵן , עַנִינוּ ,
אַךְ אֱלֹהִים, אֵיזֶה בֹּץ הָיָה עַל עֲקֵבֵינוּ!
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה , כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ לַמִּטָּה ,
פָּרַצְנוּ שְׁנֵינוּ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה — הָאֵל
יוֹדֵעַ לָמָּה.
וְכָךְ הִתְחִילוּ הַחַיִּים הָאֲרֻכִּים.
חֶדֶר301
כֵּן, עַכְשָׁו אַתָּה יָכוֹל לְהִכָּנֵס.
הֵם הִלְבִּישׁוּ אוֹתָךְ בִּגְדֵי לָבָן.
הֶחְזַקְתִּי אֶת יָדֵךְ ,הַצְּעִירָה ,זְמַן מַה.
הִיא לֹא הֵגִיבָה. לֹא עוֹד .
הַיָּד שֶׁכֹּה הִרְבְּתָה לְלַטֵּף אֶת שַׁעֲרִי
לָאַחֲרוֹנָה, מֵאָז הַקַּיִץ. עוֹשָׂה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ
מִמִּצְחִי עַד צַוָּארִי לְאַט לְאַט . כְּאִלּוּ חִפַּשְׂתְּ
דְּבַר-מָה אוֹ יָדַעְתְּ דְּבַר-מַה.
הַאִם יָדַעְתְּ ?
( הַיָּד שֶׁלָּךְ , הַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁלָּךְ .)
אֶת הַשְּׁנִיָּה הֵנִיחוּ לָךְ עַל הֶחָזֶה,
שָׂמוּ בָּהּ וֶרֶד. אָדֹם עַל לָבָן. כַּלָּה בְּחֻפָּתָהּ.
לֹא חֻפָּתִי.
וְאָז הַזְּמַן נִגְמַר. מִישֶׁהוּ מַמְתִּין בַּפֶּתַח.
(פָּנִים , מֵצַח, יָדַיִם.)
אֲנִי קָם וּפוֹסֵעַ לְעֵבֶר הַדֶּלֶת;
אוֹרוֹת הַזֹּהַר-הַצְּפוֹנִי , נְחִיל שֶׁל כּוֹכָבִים—
הוֹפִיעוּ מִיָּד!
יָדִי עַל הַיָּדִית.
וְאָז הַקְּלִיק הַקַּל הַסּוֹפִי.
צְעָדִים בַּמִּסְדְּרוֹן. קְלִיפּ-קְלוֹפּ…
קְלִיפּ-קְלוֹפּ… כָּךְ
מִסְתַּיְּמִים חַיִּים.
שירים נהדרים שנוגעים בעדינות (ואפילו מעט הומור- הבוץ) בחיים ובזוגיות.
אני רוצה להתעכב על פרץ הבכי שלהם בליל הכלולות, כמה יופי יש באזכור פרט זה שכן הרומז על ההתרגשות , על פחד ,ועל המחויבות והאחריות העמוקה שהנישואין (אז) הטילו על כתפי בני הזוג.
נכון,גיורא. גם אני אוהבת את המקומות שציינת.
שירים מרגשים!
תודה, גבריאלה, פה אני רק כלי. בזמן שקראת את זה קראת את תרגומך היפה.
סבינה,
אהבתי לגלות ולדעת שהשירים נכתבו בנורווגית ומדברים על מה שמתקיים בכל שפה.
אהבתי מאוד את שני השירים, כן, גם את ההומור הדק המחוכם של המחבר. ממש יפה.
שושנה
שירים חזקים סבינה, וניכר בהם תרגום משובח.
לפעמים אני תוהה מה מושך לתרגם דווקא שיר ספציפי ולפרסמו דווקא במועד מסויים
ואת השירים הללו אשמור בתיקייה המיוחדת האישית שלי מבננות.
🙂
איריס, הבאתי אותם ממטמוני בתגובה לטקסט של נאור על זוג זקן שמראה סימני אהבה, ובכלל לפרוייקט זיקנה שכבר הולך פה די הרבה זמן.
סבינה שירים מרגשים , כמה הרגש פשוט ונוקב , תבורכי
האובדן בחדר ההוא, 301, מזעזע דווקא בגלל היופי. נהדר.
תודה, סבינה. שוב ושוב.
כל כך יפה
רגעים אחרונים בקול דממה דקה, התירגום סבינה, נראה כאילו ניכתב השיר בעברית.