עֲדוּלָה
תּוֹדָה
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ רֵיחוֹת
שֶׁל וֶרֶד , יַסְמִין וְעוּגָה וְקָפֶה
וְרֵיחַ. . . אֲדָמָה אַחֲרֵי גֶּשֶׁם !
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ צְבָעִים
שֶׁל עֵשֶׂב יָרֹק וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים
וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה . . . הַקֶּשֶׁת!
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , עַל הַטַּעַם בַּפֶּה
שֶׁל תָּמָר אוֹ רִמּוֹן חֲמַצְמַץ וְיָפֶה
וְגוּייַאבַה עֲסִיסִית שֶׁאֲנִי נוֹגֶסֶת!
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ דְּבָרִים
חֲלָקִים כְּמוֹ קְטִיפָה וְרַכִּים כְּמוֹ כָּרִים
וַאֲפִלּוּ . . . קְלִפָּה מְחֻסְפֶּסֶת !
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ קוֹלוֹת
שֶׁל מַיִם זוֹרְמִים . . .וְשִׁירִים וּתְפִלּוֹת
וְ. . . קוֹל הַשּׁוֹפָר בֵּית-כְּנֶסֶת !
תודה, סבינה וחג שמח
מאד יפה. חג שמח.
מרגש. צריך לדעת להודות על דברים שנדמים לנו מובנים מאליהם.
שנה טובה.
אמירה, אני בירושלים. הטלפון שלי 0544879612
היי סבינה
באמת חודה זאת מילה שיכולה לחבר בין השנה שעברה לשנה החדשה
כל כך נכון
מה יש לומר…
שנמשיך לאהוב את מה שיש
שנה טובה
ומיוחדת
שלך טובה
תודה שיש עדולה כזאת.
בסוף כל יום, כשהראש על הכרית אני מעבירה שורה של תודות וגם שהיום עבר בשלום.
סבינה, תודה לך על שירה ורננה.
שנת אחווה ורעות ופיות עם גמדים, וגשם כרימון וגוייאבה בריח לימון.
שתהיה לך שנה טובה ומדושנת באהבה.
תודה על השיר ,סבינה, אין כמו הודיה להתחיל בה את היום ואת השנה החדשה, את כל שירי עדולה אני שומרת הם מחזירים את האמונה בטוב
תודה על הדמעה
שנושרת כאביב מן העין
תודה על האביב
שהוא עונה שמחה כיין
ועל היין.
ותודה על העונה
שמעבר לקיץ וחורף וסתו
ובחביון לילה עדִין
שבין שמיכה לסדִין
ותודה שיש דיין
ויש דִין
………………………
פירוש המילה אביב הוא מצב מסוים של הבשלת השעורה: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל …"………………..
אכן כך סבינה. להודות זה דבר גדול. תודה על השיר, על חרוזייך המחייבים את הטוב, הנמצדים לחיים ולחיות,למרות הכל.
בריאות רבה לאהובייך ושנה טובה לכולכם.
תודה לכלם
ותודה גם לך סבינה שאת יודעת לכתוב שירה כה מלאת אהבה לאלוהים. זה מרגש אותי. לא כל אחד יכול.
זה בייחוד כבש אותי:
תּוֹדָה , אֱלֹהִים , שֶׁנָּתַתָּ דְּבָרִים
חֲלָקִים כְּמוֹ קְטִיפָה וְרַכִּים כְּמוֹ כָּרִים
וַאֲפִלּוּ . . . קְלִפָּה מְחֻסְפֶּסֶת !
הגב" סבינה,
לקרוא בשיריך מחזיר את האמון בחיים, באדם – אפילו אולי בתבל רבא ובוראו, האלהים.