ועוד לפרוייקט זיקנה
נוֹף
חֹכְמָה שֶׁהוּא יָפֶה!
עִם כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם
לְמָרֵק חָמוּקִּים יְרֻקִּים
לָסוּךְ אֲפִיקִים מְכֻסֵּי סוּף
לְהַעֲלוֹת סֹמֶק אָדֹם, צָהֹב, סָגֹל אִינְדִּיגוֹ
שֶׁל קוֹצִים ,
עַל עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת
שֶׁל מְצוּקִים
לְהַעֲמִיק אֶת הַמַּבָּע
בְּעֵין הַיָּם
לְהַסְעִיר
לְהַפְעִים
וּלְהִתְכַּסּוֹת בְּלַּיְלָה
לֹא מְעֻנְיָן יוֹתֵר
יוֹתֵר מְעַנְיֵן
יוֹתֵר מַרְעִישׁ לֵב
עִם כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם
לִשְׁקֹט
עִם כָּל הָאוֹן לַבַּכְּחָנַלְיָה הַבָּאָה!
וַאֲנַחְנוּ מָה?
אִשָּׁה אִישׁ
הַיְּלָדִים הַמִּתְבּוֹשְׁשִׁים
שֶׁהָיִינוּ
הַקְּשִׁישִׁים
שֶׁבְּלִי שֶׁמַּרְגִּישִׁים
הוֹפְכִים לִהְיוֹת
עַד שֶׁ… "כָּל פִּרְחֵי הַגָּלִיל הַנִּפְלָאִים
יִפְרְחוּ בִּלְעָדֵינוּ"
כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אִמָּא שֶׁל דַּלְיָה
לִפְנֵי שֶׁנִּפְטְרָה
וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהִפָּטֵר מִזֶּה!
הַגַּיס הַחֲמִישִׁי הַזֶּה , הַשִּׁשִּׁי , הָעֲשִׂירִי , הַאֵינְסְפוֹרי
הַמַּעֲמִיד פָּנִים
שֶׁהוּא אִתָּנוּ !
הַמִּשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ
מִבִּפְנִים
בְּלוֹחֲמָהּ
מֵעוֹרֵק לְעוֹרֵק
וּמִתָּא לְתָא
מְמַלֵּא אַט אַט
אֶת עוֹרֵנוּ
שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל מִבַּחוּץ
אֶת
צֶלֶם אֱלֹקִים!
לְהַעֲלוֹת סֹמֶק אָדֹם, צָהֹב, סָגֹל אִינְדִּיגוֹ
שֶׁל קוֹצִים ,
עַל עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת
שֶׁל מְצוּקִים
לְהַעֲמִיק אֶת הַמַּבָּע
בְּעֵין הַיָּם
לְהַסְעִיר
לְהַפְעִים
וּלְהִתְכַּסּוֹת בְּלַּיְלָה
איזה יופי גם בזיקנה, הא
תודה, אילנה. אבל זה הנוף יכול ואנחנו לא!
חזק
היום אחד מצלמי אלהים עצוב בגלל כל מה שתארת בשיר
סבינה,
תודה על ביקוריך.
גילוי נאות ביותר: כבר פרסמתי את הכתוב להלן כתגובה לאחד הבלוגים ושכחתי כתגובה למי או למה…
עוד גילוי: הדברים קשים. כתגובה לנושא ולצבעים ולעוד פריטים בפרסומך הנה תגובתי:
) דֶּרֶךְ חַיִּים
לָמוּת – הִנֵּה זֶה דָּבָר דֵּי מְכֹעָר.
לֹא עַל שְׂדֵה הַקְּרָב, הַמֵּעַיִם נִשְׁפָּכִים,
הַמֹּחַ עַל הַסֶּלַע, מְפֻזָּר מִסָּבִיב;
הֶבֶל-אֵד עוֹלֶה מִבֵּין גִּדְמֵי עֵץ שְׁסוּעִים, מַשְׁחִירִים;
וָרֹד דּוֹלֵק הָאֹפֶק בְּפַקְעוֹת הֶעָשָׁן:
דַּי בְּבֵית אָבוֹת, וְאֵלֶּה בְּסוֹף דַּרְכָּם
יְשׁוּבִים, וְאָחוֹת עִם כַּף בַּיָּד מַאֲכִילָתָם בְּחֶסֶד.
לְצִדָּם תָּלוּי שַׂק שִׁתְנָם, הַזּוֹרֵם חָפְשִׁית,
גִּלְדֵי דָּם עַל זְרוֹעָם, פִּיגְמֶנְטִים הַפּוֹעֲלִים פֶּרֶא,
הַכָּחֹל, הַצָּהֹב וְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בַּפֶּצַע הַפָּתוּחַ.
הַמַּבָּט הַבּוֹהֶה, רֵיחַ עֹבֶשׁ וְדָם הַסָּפוּג בַּבְּגָדִים,
וְגִמְגּוּם חֲסַר תֹּכֶן, אוֹ חֲזָרָה עַל מַנְטְרָה.
וּקְרוֹבִים יוֹשְׁבִים סָבִיב, חַסְרֵי יֵשַׁע
מַבִּיטִים אֵין-אוֹנִים בַּיְּצוּר שֶׁהָיָה אָהוּב כָּל כָּךְ פַּעַם.
זה עלך הזקנה ועל הסבתא של ילדיי שכך גמרה את החיים. הי עצוב וגם מחריד לראות. אבל יש עוד שחוו בדומה בערך… זקנה יכולה להיות יפה וגם לא כל כך.
תודה, משה. יש אפשרות לזיקנה אחרת, זו שלא רוצה להיות צעירה שנושאת את הגיל בכבוד ובחכה.
צריך להיות בכבוד ובחכמה.
אבל כדי שהזקנים יהיו חכמים הצעיריפם צריכים לעשות להם מקום.
כל כך חזק.
מגיל מסוים מתחילים להיות ערים לקיומו של הגיס החמישי הזה בתוכנו, לעובדת סופיותנו ולתהליכים הכרוכים בכך.
אגב, אני קראתי את שם השיר כמילה הפותחת בשורה הראשונה. לא יודעת אם לכך התכוונת.
כן, לכך התכוונתי. תודה.
תודה סבינה
שיר חזק וכואב
שיר נהדר
הנוף המתחדש ואפילו מתייפה מדי שנה מוצב מולנו כמראה הפוכה למה שמתרחש אצלנו. כעס על יופיו המדגיש את אובדננו. (אצלי זו לא טרגדיה גדולה, אף פעם לא הייתי יפה)
גיורא,you are fishing for compliments
לפעמים מתקלקל גם מבחוץ, אבל השיר יפה.
יפה וחכם ועדין ונוגע ומתעלס עם המילים.
ישר נהדר, חכם. צלם אלוקים מתקלק ממילא ויחס הפוך להתחדשות בטבע.אנחנו מזדקנים מיום היוולדינו (גם אם לא נחשוב על זה) והטבע כל הזמן מתחדש, אם נתעלם מקמילות פה ושם.