בננות - בלוגים / / הקשישים שבלי שמרגישים הופכים להיות
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

הקשישים שבלי שמרגישים הופכים להיות

  

ועוד  לפרוייקט   זיקנה

 

 

 

                                  נוֹף

 

                                                         

 חֹכְמָה  שֶׁהוּא   יָפֶה!

 

עִם כָּל  הַזְּמַן  שֶׁבָּעוֹלָם

 

         לְמָרֵק   חָמוּקִּים  יְרֻקִּים

 

                לָסוּךְ  אֲפִיקִים  מְכֻסֵּי  סוּף

 

                 לְהַעֲלוֹת  סֹמֶק   אָדֹם,   צָהֹב,   סָגֹל  אִינְדִּיגוֹ

שֶׁל קוֹצִים ,

 

         עַל עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת

                                               שֶׁל מְצוּקִים

 

 

 

 לְהַעֲמִיק אֶת  הַמַּבָּע

                          בְּעֵין הַיָּם

לְהַסְעִיר

            לְהַפְעִים

                         וּלְהִתְכַּסּוֹת בְּלַּיְלָה

 

 

 

 לֹא מְעֻנְיָן יוֹתֵר

 

יוֹתֵר מְעַנְיֵן

 

        יוֹתֵר   מַרְעִישׁ לֵב

 

 

 

 עִם כָּל הַזְּמַן  שֶׁבָּעוֹלָם

                                  לִשְׁקֹט

 

 עִם כָּל הָאוֹן  לַבַּכְּחָנַלְיָה  הַבָּאָה!

 

 

 

וַאֲנַחְנוּ  מָה? 

                            אִשָּׁה      אִישׁ

 

הַיְּלָדִים   הַמִּתְבּוֹשְׁשִׁים

 

                             שֶׁהָיִינוּ

 

 

הַקְּשִׁישִׁים

 

שֶׁבְּלִי שֶׁמַּרְגִּישִׁים

                           הוֹפְכִים לִהְיוֹת

 

 

 

 עַד שֶׁ…       "כָּל פִּרְחֵי הַגָּלִיל הַנִּפְלָאִים

 

 יִפְרְחוּ בִּלְעָדֵינוּ"

 

 כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה  אִמָּא שֶׁל דַּלְיָה

 

לִפְנֵי שֶׁנִּפְטְרָה

           וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהִפָּטֵר מִזֶּה!

 

 

 

הַגַּיס הַחֲמִישִׁי הַזֶּה  , הַשִּׁשִּׁי  ,   הָעֲשִׂירִי  ,   הַאֵינְסְפוֹרי

 

 הַמַּעֲמִיד פָּנִים

                 שֶׁהוּא אִתָּנוּ !

 

          הַמִּשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ

                                      מִבִּפְנִים

 בְּלוֹחֲמָהּ

              מֵעוֹרֵק לְעוֹרֵק

וּמִתָּא לְתָא

 

 

מְמַלֵּא אַט אַט

  אֶת עוֹרֵנוּ

                            שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל     מִבַּחוּץ

 

 אֶת

           צֶלֶם   אֱלֹקִים!

 

 

 

 

 

 

14 תגובות

  1. לְהַעֲלוֹת סֹמֶק אָדֹם, צָהֹב, סָגֹל אִינְדִּיגוֹ

    שֶׁל קוֹצִים ,

    עַל עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת

    שֶׁל מְצוּקִים

    לְהַעֲמִיק אֶת הַמַּבָּע

    בְּעֵין הַיָּם

    לְהַסְעִיר

    לְהַפְעִים

    וּלְהִתְכַּסּוֹת בְּלַּיְלָה

    איזה יופי גם בזיקנה, הא

  2. חזק

    היום אחד מצלמי אלהים עצוב בגלל כל מה שתארת בשיר

  3. סבינה,
    תודה על ביקוריך.
    גילוי נאות ביותר: כבר פרסמתי את הכתוב להלן כתגובה לאחד הבלוגים ושכחתי כתגובה למי או למה…
    עוד גילוי: הדברים קשים. כתגובה לנושא ולצבעים ולעוד פריטים בפרסומך הנה תגובתי:

    ) דֶּרֶךְ חַיִּים

    לָמוּת – הִנֵּה זֶה דָּבָר דֵּי מְכֹעָר.
    לֹא עַל שְׂדֵה הַקְּרָב, הַמֵּעַיִם נִשְׁפָּכִים,
    הַמֹּחַ עַל הַסֶּלַע, מְפֻזָּר מִסָּבִיב;
    הֶבֶל-אֵד עוֹלֶה מִבֵּין גִּדְמֵי עֵץ שְׁסוּעִים, מַשְׁחִירִים;

    וָרֹד דּוֹלֵק הָאֹפֶק בְּפַקְעוֹת הֶעָשָׁן:
    דַּי בְּבֵית אָבוֹת, וְאֵלֶּה בְּסוֹף דַּרְכָּם
    יְשׁוּבִים, וְאָחוֹת עִם כַּף בַּיָּד מַאֲכִילָתָם בְּחֶסֶד.
    לְצִדָּם תָּלוּי שַׂק שִׁתְנָם, הַזּוֹרֵם חָפְשִׁית,

    גִּלְדֵי דָּם עַל זְרוֹעָם, פִּיגְמֶנְטִים הַפּוֹעֲלִים פֶּרֶא,
    הַכָּחֹל, הַצָּהֹב וְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בַּפֶּצַע הַפָּתוּחַ.
    הַמַּבָּט הַבּוֹהֶה, רֵיחַ עֹבֶשׁ וְדָם הַסָּפוּג בַּבְּגָדִים,

    וְגִמְגּוּם חֲסַר תֹּכֶן, אוֹ חֲזָרָה עַל מַנְטְרָה.
    וּקְרוֹבִים יוֹשְׁבִים סָבִיב, חַסְרֵי יֵשַׁע
    מַבִּיטִים אֵין-אוֹנִים בַּיְּצוּר שֶׁהָיָה אָהוּב כָּל כָּךְ פַּעַם.

    זה עלך הזקנה ועל הסבתא של ילדיי שכך גמרה את החיים. הי עצוב וגם מחריד לראות. אבל יש עוד שחוו בדומה בערך… זקנה יכולה להיות יפה וגם לא כל כך.

    • תודה, משה. יש אפשרות לזיקנה אחרת, זו שלא רוצה להיות צעירה שנושאת את הגיל בכבוד ובחכה.

      • צריך להיות בכבוד ובחכמה.

        אבל כדי שהזקנים יהיו חכמים הצעיריפם צריכים לעשות להם מקום.

  4. כל כך חזק.
    מגיל מסוים מתחילים להיות ערים לקיומו של הגיס החמישי הזה בתוכנו, לעובדת סופיותנו ולתהליכים הכרוכים בכך.
    אגב, אני קראתי את שם השיר כמילה הפותחת בשורה הראשונה. לא יודעת אם לכך התכוונת.

  5. שיר נהדר
    הנוף המתחדש ואפילו מתייפה מדי שנה מוצב מולנו כמראה הפוכה למה שמתרחש אצלנו. כעס על יופיו המדגיש את אובדננו. (אצלי זו לא טרגדיה גדולה, אף פעם לא הייתי יפה)

  6. לפעמים מתקלקל גם מבחוץ, אבל השיר יפה.

  7. יפה וחכם ועדין ונוגע ומתעלס עם המילים.

  8. ישר נהדר, חכם. צלם אלוקים מתקלק ממילא ויחס הפוך להתחדשות בטבע.אנחנו מזדקנים מיום היוולדינו (גם אם לא נחשוב על זה) והטבע כל הזמן מתחדש, אם נתעלם מקמילות פה ושם.

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג