בננות - בלוגים / / משורר מארץ הבסקים, אורח פסטיבל שער
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

משורר מארץ הבסקים, אורח פסטיבל שער

את פרננדו הכרתי בנובמבר השנה בפראג. שנינו השתתפנו בסדנת התרגום האירופי, כן אותה סדנה שהגיעה לארץ באפריל. תרגמתי אחדים משיריו כמו שהוא תרגם משירי, אבל מה שזכור לי יותר מכל הוא שיום אחד ביקש לסייר בחברתי בבית העלמין היהודי. ואכן טיילנו כל אותו יום ביחד לפני שהגענו בערב לקפב  גְלוֹבּ המעוז האנגלוסקסי בפראג —  לערב קריאה.

 

בהתחלה תרגמתי את השיר כמופנה אל אשה, אבל הוא תיקן אותי—האהוב הוא גבר.

 

 

 

 

 

פֵרְנַנְדוֹ אַרְגִ"י   מֵאֶרֶץ הַבַּסְקִים

 

 

                   טֶרִיטוֹרְיוֹת  הַמּוּסִיקָה

 

 

שִׁיר לִי מִן  הַלִּידֶר  שֶׁל שׁוּבֶּרְט,

 

בְּחַר  בֶּעָצוּב  בְּיוֹתֵר  שֶׁיֵּשׁ,

 

מֶלֶךְ  הַיַּעַר   אוֹ   עֵץ הַתִּרְזָה,

  

שׁוּרוֹת בְּהֵרָיוֹן  עִם  יְעָרוֹת  שְׁחֹרִים,

 

עוֹלוֹת עַל גְּדוֹתֵיהֶן  מִנְּהָרוֹת  שְׁקוּפִים

 

רוֹחֲשׁוֹת  אֲהָבוֹת  בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִיּוֹת.

 

 

 

הַעֲבֵר  יָדְךָ קַלּוֹת  עַל  קְלִידֵי הַפְּסַנְתֵּר

 

וְשִׁיר  לִי  לִיד , הֶעָגוּם מִכֻּלָּם.

 

פָּנֵה  מָקוֹם לִפְרַנְץ.

 

לְיַד הָאֵשׁ.

 

 

 

וְאִם יֵצֵא  לְךָ לְהַגִּיד  אֶת הַמִּלָּה   לֵב

  

הַכְנֵס  בָּהּ אֶת  כָּל הַכְּאֵב,   אֶת הַמִּנְעָד  הַמְּיֻחָד,

 

שָׁוֶה בְּנַפְשְׁךָ   שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹמַנְטִיקָנִים

 

בְּעֵרֶךְ בִּשְׁנַת  אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע

 

וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ  נָגוּעַ  בְּמַחֲלָה   חֲשׂוּכַת-מַרְפֵּא

 

שֶׁהַס  מִלְּהַזְכִּיר אֶת  שְׁמָהּ הַמְּפֹרָשׁ.

 

מִכֵּיוָן  שֶׁאַף אֶחָד  לְעוֹלָם  לֹא יָבִין , לֹא מַמָּשׁ,

 

אֶת כָּל   הַיֹּפִי  שֶׁהָיָה,  אֶת  עֹז-הָרוּחַ.

 

 

 

 

29 תגובות

  1. נהדר, משורר נהדר
    מתרגמת גדולה!

  2. מירי פליישר

    וואו איזה תרגום ואיזה שיר . וכמה אהבה.
    יש לי בשבילך סיפור
    אבא שלי תרגם לעברית את עץ התרזה ולימד אותי לשיר אותה בתרגומו. והנה התרגום שלו:
    ליד באר השער
    בדד עומדה תירזה
    רוב חלומות של נועם
    חלמתי ב-צילה
    אל קליפתה חרטטתי
    מילים חמות לרוב
    וכי אגיל לא אתעצב
    תחתיה תמיד לי טוב
    תחתיה תמ-יד לי טוב
    (המקף , בכל מקום שיש השהייה במילה לצורך התאמה למוסיקה. איזה איש מבוזבז הוא היה מוזר ובלתי נשכח-אבא שלי , ותודה על פרץ הזכרון ששירך הביא לי)
    הערצתו של משורר אחד את השני(שוברט) עד כדי נכונות לפנות לו מקום ליד האש עם אהובו . כלום יש אהבה גדולה מזו לאהוב ולאמנות?

    • אני מתחילה לבנות את הדמות של אבא שלך — והיא מאד פואטית: מדביק זהב בכנסיות, מתרגם שירים מגרמנית… הוא מהייקים של חיפה? הכרתם את אברהם ישכיל הצייר בנוה שאנן?

      • מירי פליישר

        סבינה
        "ס ב א שלי היה מתקין עלי זהב בכנסיות"

        אבא שלי תרגם רק שיר אחד
        והיה אלוף הנוער בריצה 100 מ" בברלין
        שוטר בישראל
        ועוד כל מיני…

        אני ירשתי את כולם

        • מירי פליישר

          לא היכרנו שום ייקים מהכרמל , אנחנו היינו עניים מהעיר התחתית. גרנו ליד הרומנים והפולנים פליטי שואה שגרו ב"רכוש הנטוש של הערבים" ואהבתי אותם יותר מכל הייקים.

  3. סבינה, איזה שיר אהבה יפה. במיוחד אהבתי את
    שׁוּרוֹת בְּהֵרָיוֹן עִם יְעָרוֹת שְׁחֹרִים,
    עוֹלוֹת עַל גְּדוֹתֵיהֶן מִנְּהָרוֹת שְׁקוּפִים
    וכן את הסיום – אף אחד לעולם לא יבין, לא ממש את כל היופי שהיה. כל אהבה היא חד פעמית.

    • תודה, מירה. כן השורות האלה באמת מצליחות להעביר את ההרגשת החד פעמיות וההעלמות לתוך העבר לתוך הכללי

  4. הוי, יפהפה. אוהבת מאוד את ההתייחסות הזאת לרומנטיקה של שוברט וכו" כאילו מלהיפך, כאילו על ידי שלילתה.

    • כן, גם זאת דרך להכניס חמרים לשיר. מין רומנטיקה מודעת לעצמה ולכן עוברת גם בימינו

  5. מתאימים הלידר של שוברט להלוך הרוח הזה, וכמה יפה מסוכם שם נופם, בכמה שורות קטנות.
    אף פעם לא חשבתי על זה – אבל "לב" ו-"כאב" מתחרזים, לא רק בעברית, אלא גם, ואפילו יותר, בגרמנית.

    • אני יודעת שלב בגרמנית זב הרץ כי זה השם של הרצל (היה לייב וכדי להתקבל לאוניברסיטה הפך להרצ ל)אבל איך אומרים כאב?

      • "כאב" = שמרץ = Schmerz .
        בקשר לשם היהודי "לייב" – אף פעם לא ידעתי שזה קשור ללבבות, חשבתי יותר על אריות… אבל לא בדקתי. שווה לשאול את רונן אלטמן-קידר.

  6. התנצלות: שמו של המשורר הבסקי הוא ריקרדו ארג"י(ולא פרננדו)

    • למען הדיוק: ריקרדו ארֶגי (לא ארג"י) ובשמו המלא – ריקרדו ארגי דיאז דה-הרדיה.
      ריקרדו יופיע בפסטיבל השירה הבינלאומי "שער" בירושלים ביום א" 21 בספטמבר –
      http://www.helicon.org.il

      • והתרגום יפה – חבל שלא ידעתי שתרגמת אותו. תרגמתי את השיר הזה בעצמי לפסטיבל.
        פגשתי את ריקרדו בפסטיבל אדינבורו – שנינו הופענו שם, והתרשמתי.

        נ.ב.
        לייב = אריה

        • ריקרדו היה צריך לומר לך, הרי קראתי את הגירסה העברית בכמה וכמה היזדמנויות בהן נוכח.

  7. את מושלמת
    מיחידי הסגולה
    ומעל הכל
    כאשר הנשמה תהלל את ה"
    בואו והללו..
    בהשמעת קול תקיעת שופר!

  8. יופי של שיר סבינה ! יופי של תרגום !
    להתמוגגגג
    הרצל = לב קטן (?)

  9. איריס קובליו

    וואו, מופלא
    מופלא

  10. שיר כל כך יפה. וכמה עזה היא אהבת האהבה, הערגה לערגה, הכמיהה לרומנטיקה. (גם אצלי…)

  11. איזה שיר יפה, עדין ועצוב. אפילו הקלידים הם שורות של הריון שחור. אפשר כמעט לשמוע את הצלילים דרך המילים, ונפלא שזה מצליח גם אחרי תרגום.
    (תרגום לדעתי היא אמנות בפני עצמה, ואוהבת לקרוא את תרגומייך).

  12. שיר מלא הרץ ושמערץ.
    מאד יפה.

  13. וואו, איזה שיר! ותירגמת אותו נהדר. מאוד אוהבת את התרגומים שלך.

    • עדנה מרקוביץ

      השיר "מלך היער" מהלידר של שוברט, מתיחס לשם הגרמני "ארל קניג".
      אני מוצאת אותו גם בציורי קספר דוד פרידריך. תרגומך נפלא ומבטא את רחשי ליבי תודה. עדנה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג