סִיגוּרְדוּר פַאלְסוֹן / מאיסלנד
יוֹנִים
הֶחָתוּל בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית
חָשַׁב שֶׁהוּא יוֹנָה
הוּא חַי בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית
מֵאָז שֶׁהָיָה גּוּר בֶּן שָׁבוּעַ
הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָאָה חֲתוּלִים אֲחֵרִים
אוֹ חַיּוֹת אֲחֵרוֹת מִלְּבַד אֲנָשִׁים
וְיוֹנִים מִבַּעַד לַחַלּוֹן
בַּהַתְחָלָה חָשַׁב, בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה,
שֶׁהוּא בֶּן אָדָם.
נִסְיוֹנוֹתָיו הַכֵּנִים
לְהָסֵב לַשֻּׁלְחָן
עִם הַזּוּג הַצָּעִיר,
לָשִׂים מַפִּית וּלְהַתְחִיל
בַּאֲכִילַת הַמְּתַאַבְנִים…
הַנִּסְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה תָּמִיד הִסְתַּיְּמוּ
בְּפִנּוּיוֹ מִשָּׁם בְּכֹחַ הַזְרוֹעַ
וּבְאִלּוּצוֹ לֶאֱכֹל
אֵיזֶה זֶבֶל מִתּוֹךְ פִּנְכָּה.
לְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִרְאֶה יוֹשֵׁב עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹת
מִתְבּוֹנֵן בַּיּוֹנִים
בַּהַתְחָלָה רָצָה לְזַנֵּק עֲלֵיהֶם
לְשַׂחֵק אִתָּם וּלְנָשְׁכֵךְ
וְאָז הָלְמָה בּוֹ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁגַּם הוּא ,כַּמּוּבָן, יוֹנָה!
לְמָחֳרָת הַיּוֹם הַהוּא יָשַׁב
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית
וְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין מִן הַזּוּג הַצָּעִיר
וּמִיֶּתֶר בְּנֵי מִינָם.
לְעֻמַּת זֹאת חָשׁ אֶמְפַּתְיָה גְּדוֹלָה
כְּלַפֵּי הַיּוֹנִים —
כַּמָּה נִדְהַם כְּשֶׁנִּמְנְעוּ מֵחֶבְרָתוֹ,
יוֹנָה יְדִידוּתִית כְּמוֹתוֹ
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן בַּקּוֹמָה הַשְּׁבִיעִית
וּבְאַחַד הַיָּמִים קְצָת לִפְנֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב
שָׁכַח אֶת עַצְמוֹ
וְקָפַץ
כְּשֶׁהוּבָא לִמְנוּחוֹת
בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
הָיוּ יוֹנִים עַל כָּל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת שֶׁל כָּל קוֹמוֹת הַבַּיִת.
מופע היונים של פאלסון המרתק גם הוא ביום ראשון בירושלים.
קראי היום:
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/782/354.html
סבינה, שיר מוזר מאיסלנד. קומה שביעית נראית לי הזוייה מעל מישורי הלבן הנצחי. וכך גם חתול ויונה. יונים באיסלנד??
אבל השיר חמוד.
אשמח לקרוא עוד משיריו.
הו, זה מר-מתוק. כמה עצוב גורלו של היצור הקטן שלא מצא את מקומו בעולם. מתחת לטון המשועשע-כמעט מסתתרת לא מעט מרירות, בעיקר בבית האחרון.
אהבתי את התיאור שלו כיונה ידידותית ומהורהרת על אדן החלון.
אוי אוי אוי אוי, איזה שיר נפלא!!!!!!!! אדיר. כה ריגש אותי. ומתורגם נהדר סבינה. תודה שהעלית.
בעיני השיר הזה מאד עצוב. מעין גרסה של "הברווזון המכוער" אבל עם סוף עצוב.
אני מאד אוהב את הסוף. המתאר את היונים סמל השלום שכל כך מרוצות מעצמן (מזדהות עם מיעוטים, כך נאמר בשיר אחר) אבל בעצמן לא נותנות לאחר להשמיע את קולו. עד שלא משאירות ברירה לחתול המסכן( שכל כך רוצה להיות צדיק כמותן ) אלא לקפוץ אל מותו.
ולאחר מכן הן מסתופפות על אדן החלון והומות ומצקצקות ומגלגלות עיניהן השמימה.
נפלא סבינה
את כשרון גדול
תודה
שיר נפלא, שהוא מין משל טרגי-קומי על יחסי ה-אני עם עצמו ועם העולם.
נשארו לו עוד שש נשמות לחתול שחשב שהוא יונה .
שיר מאקלים אחר. סבינה מאיזו שפה תרגמת ?
תודה, תודה לכלם. יש לי כאן אורחת חברה משוררת ואני פחות פנויה לחברי בבלוג.
איזה שיר בן יונה.
אויש, לא מצא מקומו, עצוב. אבל יפה, מקסים.
תודה סבינה שהבאת.
אהבתי:
שָׁכַח אֶת עַצְמוֹ
וְקָפַץ
מסתבר שהאיסלנדים מניבים פירות משובחים,לא רק בתחום המוסיקה…
מקסים