סבינה מסג משוררת ומתרגמת
על צלע הכרמל, בדיוק במקום שהוא "בא בים" בין חוף בת-גלים למגדלור של סטלה מאריס נמצאת מערת אליהו. כמובן שהיא מיוחסת לנביא שנח בה לפני שעלה לעשות חשבון עם נביאי הבעל. הנזירות קוראות למערה " בית ספר לנביאים" וזה לא בלתי אפשרי כי מסביב לה נראים כוכים עתיקים ששימשו למגורים.
אני זכרתי מערה עירומה עם כתובות החל מן התקופה הביזנטית. אבל משרד הדתות שיפץ אותה והיא נראית עכשו כמו כל קבר של צדיק.
את אחד הימים בכרמל הקדשתי לטיול רגלי אליה וחזרה.
מְעָרַת אֵלִיָּהוּ
עֲשָׁשִׁיּוֹת בִּשְׁבִיל אוֹרָה
נֵאוֹן שֶׁ…
יְהִי אוֹר!
*
הַמְּעָרָה הִתְקַלְקְלָה.
הָפְכָה בֵּית כְּנֶסֶת ש"ס
יָרַד מִפְלַס הַקֶּסֶם
נִדְלַח הַמִיסְתוֹרִין הַצַּלְבָּנִי
חֲלָלָהּ חֻלַּק לְעֶזְרַת -נָשִׁים
בְּכָל פֻּזְּרוּ פְּרִיטִים בְּטַעַם רַע
אֲבָל הָרֵיחַ.. רֵיחַ מְעָרָה
לַח
שֶׁל גֶּשֶׁם מְחַלְחֵל
בֵּין שִׁכְבוֹת אֲדָמָה
רֵיחַ עָשִׁיר
שֶׁל בָּתֵּי שָׁרָשִׁים
מְתֻבָּל בְּרֵיחַ קֶבֶר וְרָקַב
בּוֹ לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי
הוּא אֵינֶנּוּ שָׁנוּי
בְּשׁוּם מַחֲלֹקֶת
אֶחְלֹק לוֹ אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי
אֶפְתַּח אֵלָיו
אֶת
נְחִירֵי הַשִּׁיר
מִתּוֹךְ "תְּפִלָּה לְהַצְלָחַת הַבָּנִים"
"וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה
וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה"
" וְיִהְיוּ לָהֶם חוּשִׁים
בְּרִיאִים לַעֲבוֹדָתְךָ"
" וְתַזְמִין לְכָל אֶחָד מִבָּנַי אֶת בַּת-זוּגוֹ
וּלְכָל אַחַת מִבְּנוֹתַי אֶת בֶּן-זוּגָהּ
וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵי אֲחֵרִים!"
כָּל זֹאת
"בִּזְכוּת אַבְרָהָם אָחוּז בְּחֶסֶד,
יִצְחָק נֶאֱזַר בִּגְבוּרָה"
הַיָּם ,מִן המְעָרַה
זֶה הוּא הַיָּם מִמֶּנּוּ הִתְאַדּוּ הַמַּיִם
לִהְיוֹת עָב
קְטַנָּה
כְּכַף יַד אִישׁ…
הוּא רַק
נִרְאֶה
אָדִישׁ.
מִשְׁתֶּה
תִּרְאוּ אוֹתִי!
מְסֵבַה לַהֲנָאָתִי
בַּחֲצַר מְעָרַת אֵלִיָּהוּ
עוֹרֶכֶת עַל שֻׁלְחַן בֶּטוֹן
מִשְׁתֶּה שָׁלֵם ! כֻּלָּם
בְּטוּחִים שֶׁהִתְקַיֵּם לִי
נֶדֶר
זֶה נֶהֱדָר!
אֶרְתֹּם אֶת בִּטְחוֹנָם
אֶל מֶרְכַּבְתִּי
שירים יפים. עוצמים עיניים ושאר החושים עובדים.מנטרלים מה שלא רוצים לראות ומקבלים פרס ריחני.
הלוואי כל נדרינו יתקיימו לנו!אפשר לרתום גם למרכבתי?
לוסי, זה באויר העונה… הנדרים התפילות הסליחות. מחר אני מארגנת לעצמי לילה בבית הכנסת של צפת!
זה מקסים. עברתי שם לפני כמה שנים וזה באמת נראה כמו עוד מיזם של משרד הדתות אז בכלל לא נכנסתי. ואני מתפעלת מהישיבה במנזר – איכשהו הקרירות והנקיון הצונן במקומות האלה פועלים עלי לרעה, למרות השלווה המוחלטת. והשיר שתרגמת נהדר.
מאוד אהבתי את כל השירים, במיוחד את נחירי השיר. תודה.
תודה, נעמי. כן, אני מסתובבת במקומות האלה כמו גלאי מתכות שיריות… מרחרחת, מפנימה, ומפיקה כמיטב יכולתי.
מיכל, אסור לתת למקומות להתקלקל בשבילנו. עם מאמץ של הדמיון וחדירה את המהותי, והרבה סלחנות והומור… אפשר לראות את אליהו במערה, ואת המשפחה הקדושה מסתתרת שם באחד הלילות, ואת פרחי הנביאים מתאספים ומתפללים שם… ואת כל מצולות הנפש של אנשים במצוקה שביקשו שם… ואת כל הנדרים שהתקיימו!
התרגשות אחזה אותי עם שירייך סבינה
איזו נדיבות לשתף בחוויותייך
כשבו בזמן את משוחחת עם עצמך.
מי ייתן ויתקיימו תפילותייך ונדרייך
ותהני מהמשתה לו את ראוייה.
כקוראת נאמנה שלך אהיה לך לעדה.
בוקר נהדר
מירי
מירי, מערת אליהו לפני שנים רבות, היה המקום הראשון, שחניכת השומר הצעיר שאני, היתה מסוגלת להתפלל. נכנסתי אז לכוך עם הפרוכת… ופעם ראשונה בחיים לא התביישתי לדבר עם משהו מחוצה לתיבת ראשי.
אז אני לא מזלזלת באוירה שנוצרה סביב מקומות קדושים, ולו בזכות קילומטראז" התפילות שעבר שם.
גם אני זוכרת את המערה מלפני הביכנסת, אבל בשירים הקסם עוד ישנו אהבתי בעיקר את האחרון, הייתי מצטרפת למשתה
תודה, חני. פעם הבאה שאעשה שם משתה לפחות וירטואלית תהיי איתי. כמו פה, בעצם.
"הוא רק נראה אדיש" המצאת לי דרך חדשה להתבונן עליו.
קרן, ככה כנראה כל הטבע. יש לו כוונה והתייחסות.
סבינה נפלאה
נו כמובן, מה שצד את עיני הוא
"אחלוק לו כבוד אחרון
אפתח לו את נחירי..השיר!
וביותר מבחינה אחרת השורה
"המערה התקלקלה"
כמה עצוב שההתייחסות לשכיות חמדה
על ידי בעלי התרבות היהודית מרדדת את
נופי הארץ ל "טיול לקברות צדיקים"
פעם לקחתי את ילדי לטיול
לקברי הרקפות הצדיקות: לקחתי אותם לחורשה שבה היו רקפות ובה שיחקתי בילדותי.
ולקחתי אותם לטיול לצדיקים חיים: לקחתי אותם
לעמק יזרעאל, ערש ילדותי, ובקרנו בשדות כותנה.
וחבל שהרוחני שבתרבות שלנו משועבד לריטואלים כאלה או אחרים.
יש לנו מה לומר זה לזו בעניינים אלה … לא לשידור בבלוג.
יוסף, חשבתי עליך כשפירסמתי את השיר. חששתי שתעלב. עם כל התעניינותי בדתות אחרות. ליבי ביהדות. כואב קצת חוסר הטעם. אבל אני אוהבת קברי צדיקים. גיליתי אותם לפני שהפכו לאופנה.
משורר הוא מערה
המילים הם החושך
ואין אור בקצה המערה
למה קוראים לה מערה?
אין אף אחד שיודע את מוצא המילה מערה… מלבדי.
מערה – כמו שנאמר על הכרובים בבית המקדש – שהיו מעורים זה בזה כמו איש ואישה!
מערה מלשון עירוי. מה מעורה במערה??
האדם והחושך מעורים בה
וזה מוצאו של שיר. נפלא, נכון?
שמעתם פעם חידושי שירה כאלה???