בננות - בלוגים / / אני נכנסת למנזר!
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אני נכנסת למנזר!

 

למירה עם שיר הכרמל ולכל אוהבי חיפה בבלוג, וגם לאומי מדרום אפריקה, אני רוצה לספר על ההרפתקאה אליה אני יוצאת מחר.

 

זה חדשים שאוספים שירים לאנתולוגיה על חיפה. הגיעו גם לשירים שלי , שאלו אם יש עוד, נוצר קשר, ואז התבקשתי לתרגם כמה שירים של משורר נזיר. נזיר שהוא יהודי מומר מדרום אפריקה.

 

שירה של נזירים היא אובססיה שלי. אני מחפשת אותם אבל נדיר שמוצאת משהו שאיננו השבחים הרגילים למריה וישוע ולירושלים וכו" 

 

פתאם הנזיר הזה  — שירה מעולה. משהו בין רחל ל ג"רארד מאנלי הופקינס!   אני נענית להזמנה לתרגם אותו , אבל לא רק כמה שירים אלא חטיבות שלמות. לצורך זה אני צריכה להיות במנזר בו כתב, זה עושה לי את חצי העבודה.

 

אך איך נכנסים למנזר חמור כמו זה של הכרמליתים?

ובכן ביקשתי פגישה עם אם המנזר. היא קיבלה אותי   והסכימה לארח אותי ולפתוח בפני את הספריה והגן.  מחר היום הגדול!

 

חשבתי שפציעתו של אחי בתאונת קטנוע תאלץ אותי לשנות את המועד לו חיכיתי בכליון עינים. אך יום שלם איתו היום התל השומר הוכיח לי שהוא בידים טובות, מוקף במשפחתו, ואין סיבה לבטל.

 

האמת היא שלא התאפקתי  וכבר התחלתי  במלאכת התרגום . הנה שיר שלי ושיר שלו.  ולחברים היקרים המתקשרים אלי כשאני שותקת יומיים שלשה – הנה הודעתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אֶלְיָאס פְרִידְמַן

 

 

 

רֹאשׁ פִייַאטַה

 

 

פְּנֵי-הַשֶּׁטַח  מְבַעְבְּעִים  דְּמָמָה.

אֶל הַמַּעֲמַקִּים  לֹא  נִתָּן  לְהַגִּיעַ.

תְּחוּשָׁה  שֶׁל  אַחְרָיוּת  אוֹחֶזֶת

בְּלֵב  קֹמֶץ  הַמְּבַקְּרִים

הַמִצְטוֹפְפִים  סְבִיב  פֶּסֶל הַשַּׁיִשׁ

כְּאִלּוּ  כֻּלָּנוּ  שָׁם  עוֹמְדִים וּמְחַכִּים

שֶׁהָעֵינַיִם  הַמְּחֻפּוֹת  יִפָּקְחוּ

וְיַחְשְׂפוּ  בִּפְנֵי  הָאֲנָשִׁים

אֶת סוֹד יִסּוּרֵיהֶם  הַמִּתְמַשְּׁכִים.

 

 

 

 

סבינה מסג

 

*

 

יוֹשֶׁבֶת בְּמִנְזַר

מְתַרְגֶּמֶת נָזִיר

 

מַכְפִּילָה אֶת  יוֹמִי

                 בְּיוֹמוֹ

 

אֶת   שִׁירִי

      בְּשִׁירוֹ

 

אֶת  כְּזָבִי

      בִּכְזָבוֹ

 

בסה"כ  הָיוּ  לָנוּ

אוֹתָם  דְּבָרִים

לֹא  לְהַגִּיד

 

 

34 תגובות

  1. שולמית אפפל

    סבינה סבינה, קחי אותי איתך, למען השם! אני הולכת בעולם ואומרת שאני נזירה ולא מאמינים לי…
    אני אחכה לך כאן עם שני השירים שהנחת לפתחנו.

    • מה אנחנו עושות ערות כל הלילה?

      אני מבלה עם חיילי נפוליון שניטשו למות בפתח המנזר בסטלה מאריס… מחפשת את המלים ואת הקול של הנזיר ההוא

      • היי, סבינה ,בהצלחה בהרפתקת התרגום במנזר, אהבתי את שני השירים של ושלך במיוחד את השורה המתארת בשירו את האנשים המחכים, שעיני האבן המחופות של פסל השיש תחשפנה את סוד יסוריהם המתמשכים ,האם זו לא הציפיה של כולנו לאיזו משמעות?
        ובשירך אהבתי את המשותף לכם כמשוררים שהיו לכם אותם הדברים לא להגיד יפים ,סבינה, השירים

  2. מירי פליישר

    סבינה יקרה . שירים מופלאים שניכם.
    קראו לו פרידמן ? היה פעם יהודי?
    האם זה יהיה בסטלה מאריס ? על תקרת הכנסייה היה סבי מתקין עלי זהב . זה היה מקצועו. כתבתי על זה שיר.
    דרך צלחה ודש לעיר מכורתי
    ותודה על ההודעה ושמחה בשמחתך. עשית לי את הבוקר !

    • מירי, עוד לא נסעתי כי ישנתי עד עכשו!

      כן זה בסטלה מאריס. בכלל, חיפה בשבילי זה רק הכרמל הצרפתי. אשמח אם יום אחד יראו לי עוד חלקים של העיר הזו.

      מדהים! אביך היה עושה עלי זהב בכנסיות? הוא עבד על כיפת הזהב של הבהאיים?!

    • מירי, תראי את השיר!

      • מירי פליישר

        סבינה אם עוד לא נסעת
        הנה הקישור לפוסט ההוא עם עבודות שלי
        http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1233&blogID=36

        ולא לא אבא סבא

        ולא מבחוץ מבפנים – על התקרה ליד ציורי הקדושים שלמעלה . עלי זהב צריכים חידוש מידי פעם כי הם כל כך דקים שהאבק הזהבי נושר מהם.כנראה על קהל המתפללים שזה רעיון דתי לא רע 🙂
        ולהניח עלי זהב צריך מומחיות מיוחדת אחרת הם מתקמטים .
        לדעתי כיפת הזהב מבחוץ של הבאהים מכוסה יריעות קטנןת של זהב עבה יותר שיחזיק מעמד בפגעי מזג האויר.
        מישהו צריך לספר מה בחיפה היום . אני את הגנים הבאהיים לא סובלת בגלל הסדר המפחיד של הטבע. גזור , נקי ומלוקק ויסלחו לי אנשים יקרים אלה . בטוחה שהגן הכרמליתי פי מאה יותר מעניין.

        • הפוסט ששלחת לי נפלא! הבאתי את השיר לידיעתה של עורכת האנתולוגיה על חיפה.

          את בובתה הראשונה קנתה לי – גדול!

          • מירי פליישר

            תודה סבינה
            מכיון שאני רואה את עצמי אמנית ויזואלית נידמה לי שהובאו לידיעתה של אותה עורכת עבודות ויזואליות שלי
            האם יש קשר לשונית?) ולא העליתי בדעתי…:) נהממתי

          • כן, זו שונית. היא כתבה לי שאתן מכירות מזמן ושתנסה להכניס עבודות ויזואליות שלך לאנתולוגיה.

        • מירי אני איתך פעמים כבר שביקרתי בגנים הבאיים ולצערי זה לא זה..ואני גננית.,בחולון יש את גן הקקטוסים שם יפה.

  3. שירים יפים, סבינה. שקטים."היו לנו אותם דברים לא להגיד" איזו דרך יפה להביע את השתיקה הנינוחה.

  4. סבינה, ראשית – שתהיה פגישה טובה ואולי…
    אהבתי את השיר הראשון – שיש בו את הקסם של הדברים שלא אומרים – ההמתנה לעיניים שייפקחו ומה יהיה אחר כך. ואהבתי את השיר השני במיוחד בגלל הסיום.
    רק טוב.
    נ.ב. הגיעו אליי עם האנתולוגיה הזו, אבל אז עדיין לא כתבתי את השירים האחרונים על הכרמל…

  5. האמת יותר מדהים מהפיקציה. איזה צירוף מעניין וגם יפה של חוויות וניסיון חיים. השוני והמשותף. באים לידי ביטוי כל יפה בשיר האחרון. תודה סבינה ובהצלחה רבה. אומי.

    • אומי, זה לא מדהים? לא מישהו מוזר, משורר שקיבל פרסים ספרותיים.

      Jacob Horace Friedman born in
      CAPE TOWN

      RECEIVED THE JERUSALEM MEDAL

  6. שולמית גלאור

    היי סבינה, שיהיה בהצלחה עם התרגום ושתזכי להמון השראה במנזר. אהבתי את השיר המתורגם ועוד יותר את השיר שלך.
    וכן, בטח שאני זוכרת אותך משכונת אחווה, ואפילו ביקרנו אצלכם פעם במגדל. מי האח שנפצע? אם זה דרור, אנא אחלי לו ממני החלמה מלאה וד"ש, לא שמעתי ממנו שנים. משולמית

    • האח שנפצע הוא מאיר "המציל". דרור ואני התפללנו אתמול ביחד. הוא בארץ בנתיים בחדרה, מת לגור ביפו.

  7. בהצלחה! כבר ראיתי שמנזרים עושים לך רק טוב {בעצם גם כנרת, ואביב וסתיו ופרפר, וכמעט כל דבר, לא?]

    • חני, מקומות שמעודדים התכנסות .

      • סבינה סבינה

        את יודעת בנעוריי, כשהיתי נערה בת 15 ערומת מילים עם זר חמניות על הראש גרתי בסטלה מאריס וכל יום אחר ההצהרים היתי הולכת למינזר הזה מתבוננת בו שעות, כמהה להמיס את החומות, חולמת על אמא מנזרית ואחיות מנזריות שיהיהו לי אמהות ואחיות. חלמתי לחיות בארץ של נזירות. כיוםה כל רק זכרונות ואני בונה והורסת ובונה ארץ של מנזריות. תהני לך. תהל

        • באמת חלק מהמשיכה הוא לאוירה הנשית המגוננת האימהית …

          ולמיסתורין

          ולחיים על פי חוקים אחרים, הגיון אחר – קרוב לזה של היצירה.

  8. אהבתי את המעמקים שלא ניתן להגיע אליהם מתחת לבעבוע הדממה שעל פני השטח, וגם את הדברים שהיו לכם "לא להגיד".
    הרבה הצלחה והנאה במנזר! זה נשמע מוזר, אבל כנראה אפשרי.
    שלומות לאח הפצוע!

  9. איריס קובליו

    סבינה, שירך מרגש.
    גם אני מחפשת איך להביא את אותם דברים שנחשבים ש"השתיקה יפה להם"

    • תודה, איריס.
      הלא זה כל השירה לומר את הבלתי אפשרי.

      • אסתי ג. חיים

        כמה נפלאים ויצאי דופן שני השירים- שלך ושלו. מן דיאלוג שירי בלתי מצוי. סטלה-מאריס תמיד סקרן אותי. בספרי השני- הרומן "חיינו השניים" נעלם האב ונראה לאחרונה ב"סטלה-מאריס". נדמה כאילו את נכנסת לארץ פלאות.

  10. יקירתי, השיר שלך והשיר שתרגמת משתלבים לי. הרבה יופי וקסם יש בהם. ואיזה פרויקט נהדר, ואיזה מקום לבצע אותו.

    והחלמה מלאה לדרור, מאחותה של שולמית. נפגשנו פעם. (אני מניחה שזה דרור שנפצע, נכון?).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג