לאחר השירים בני יומם שהעלתי כאן לאחרונה, הנה כמה שירים ותיקים שנאספו אצלי במשך שנים בתיקיה "קצרצרים"
לְעֵת עַתָּה
בֵּין אֵין כְּלוּם לְאֵין סוֹף
יֵשׁ אוֹתִי
לְעֵת
אַתָּה
"
מִקְצוֹעַ "
מִשְׁלַח יָדִי
מַטֵּה לַחֲמִי
לֶחֶם חֻקִּי
חֹק אִי הַוַּדָּאוּת
נֶחָמָה
הַיָּמִים אֵינָם טְרוּפִים ,
רַק כַּמָּה אֳנִיּוֹת.
הַלֵּילוֹת אֵינָם לְבָנִים ,
רַק כַּמָּה שְׂעָרוֹת.
–
בִּקּוּשׁ לְעֶצֶב
זֶה שֶׁיֵּשׁ בִּקּוּשׁ
לְעֶצֶב
אֵינוֹ אוֹמֵר שֶׁעָלַי לְעַצֵּב
אֶת שִׁירַי
בְּצוּרַת
דִּמְעָה
*
הִנֵּה הַסְּתָו
וְעָדִינוֹ
הַחָצַבִי
יֹפִי
הַיּוֹם אֶחְיֶה
עַל
הַיֹּפִי הַבִּלְתִּי מָצוּי
שֶׁל הַמָּצוּי
.
נפלא. אהבתי במיוחד את "לעת עתה" ו"נחמה".
תודה, שירה.
האתגר הזה במה שפחות מלים, כמו לארקין שהבאת.
קצרים ויפים, במיוחד הראשון והאחרון.
פילוסופיה שלמה בקליפת אגוז:
האתה שמגדיר את האני. היופי שרק העין מחטיאה.
כל כך יפה. האינסוף שמצליח להתגשם ב"כל כך מעט".
תודה רבה, ענת. את קול חדש פה, ומשמח במיוחד.
זה היה לענת, כמובן.
"היופי שרק העין מחטיאה" — איזה יופי!
יפהפיים כולם.נדוייקים.more is less . משפטי חוכמה ותובנה. להדפיס ולהצמיד למקרר.
תודה, לוסי.
האם הרגשת שהחצבים כבר פורחים?
למרות שכל כך חם
התגובה הקודמת היתה ללוסי
סבינה, לא הרגשתי את החצבים, בגלל החום.ובשטח עירוני כשלי, צריך ללכת ולחפש אותם.ומאחר והכלבה שלנו מתה לפני שנה אני פחות מסתובבת בשכונה.
כן החצבים כבר פורחים בצדי הדרכים, אפילו יקרנדה אחת חיפאית, שנוהגת לפרוח באוקטובר, החלה בפריחתה.
האם הם יודעים משהו שאנו עוד לא יודעים?
גם אני תמיד מרגישה כך כשהם נאמנים לעונתם לא חשוב מה קורה.
נכון, נכון. כמה יופי "בלתי מצוי" יש במצוי. במיוחד בעיר, סבינה.
🙂
נוגע ללב המשפט:
"הַיָּמִים אֵינָם טְרוּפִים,
רַק כַּמָּה אֳנִיּוֹת".
תודה.
סבתי התורכיה היתה תמיד שואלת אותי, כשהיה לי מבט מזוגג: "יש לך אניות בים שאת דואגת שיטרפו?"
סבינה,"נחמה" ו"ביקוש לעצב" בעיקר הם ממש מקסימים בעיני. יש לי קצת קושי עם המכתם הראשון, עם הסיום שלו, המשחק הלשוני בעת/אתה וכו" קצת חשוף מדי בעיני, ומטה את תשומת הלב של הקוראת מן השיר אל ה"משחק"
תמר, שוב הרגשת משהו נכון. בשיר הראשון הוספתי את הכותרת עכשו. בעוד ששנים הוא היה אצלי רק עם גכוכבית.
פניני שירה, היוצרים שרשרת מרהיבה, בוהקת באור האמת
חני, תודה. כל כך שמחה שאהבת.
אני שולה את הקצקצרים האלה מתיקיות מתפקעות.
שלושה האחרונים, סבינה, מקסימיםועושים וואו בלב כמו שירי הייקו.לקייץ טובים קצרים
תודה, מוטי.
אני מוציאה אותם גם כדי לעודד את עצמי (אחי מאיר נפצע בתאונת קטנוע)
מצטער לשמוע. מסרי לו איחולי החלמה
אהבתי במיוחד את "יופי"
יופי! אילנה, תודה.