בננות - בלוגים / סבינה מסג / 'יוחנן במדבר'
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

'יוחנן במדבר'

הייתי 3 ימים המבדד hermitage בחצר מנזר "יוחנן במדבר" כתבתי ותרגמתי בלי סוף, אבל הכל טרי מדי.  את השיר הזה כתבתי שם לפני שמן מה.

 

 

 

 

 

                     מַעְיָן "יוֹחָנָן בַּמִּדְבָּר"

 

 

         עַל שְׂפַת    מַעְיָן "יוֹחָנָן בַּמִּדְבָּר"

מְעַיְּנוֹת  בְּטֶקְסְט הַמַּעְיָן

שֶׁל  "יוֹחָנָן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל-הַצְּלָב"

 

מִרְיָם

 מַשְׁמִיעָה  אֶת שְׂפַת הַמָּקוֹר

 

אֶת הַתִּרְגּוּם    לְ-7 לְשׁוֹנוֹת   וּלְ-70 פָּנִים

אֲנַחְנוּ מְחַלְּקוֹת בֵּינֵינוּ

תּוֹךְ הַשְׁלָכַת נְשִׁיקוֹת-לֶחֶם

                            לִדְגֵי הַזָּהָב

 

               7 נָשִׁים

             בַּחֲצִי  שֶׁמֶשׁ

   הַרְבֵּה אַחֲרֵי  מַחֲצִית  הַחַיִּים

 

  חוֹלְקוֹת    יוֹם    לֹא  רָגִיל

       בְּתוֹר-חַיִּים   רָגִיל

              בְּאַחַד

           הַגִּלְגּוּלִים

 

בְּמַה שֶּׁהָיִינוּ מוּכָנוֹת  לְהִשָּׁבַע

 בְּרֶגַע זֶה

     לְלֹא  כָּל   מַחֲלֹקֶת

 

 שֶׁהוּא   הַטּוֹב   בָּעוֹלָמוֹת

       הָאֶפְשָׁרִיִּים

 

 

 

 

20 תגובות

  1. אווה סבינה. אווה מריה. אווה.

  2. סבינה, אכן השיר שלך הוא הטוב באפשריים, והמקום מנזר יוחנן במדבר הוא המקום האהוב עלי בעולם כולו, התמונה שלו נמצאת בחדר העבודה שלי וכתבתי ספור עליו, התרגשתי מהשיר מאוד.

  3. mea labia aperies et os meum anuntiabit

  4. סבינה,
    חיפשתי את המלה שתבטא באופן מדויק את מה שהרגשתי שעולה מן השיר מבלי לחשוב. בסוף מצאתי – השיר הזה הוא נשיות. הוא הוא האשה. ואני לא מתכוונת חס וחלילה ל"כתיבה נשית" אלא למחמאה על היכולת לתפוס את המהות, החיים, את חושניות, את הרגיל והרך ולעשות מזה שיר. פשוט יפה.
    ואהבתי במיוחד את
    אֲנַחְנוּ מְחַלְּקוֹת בֵּינֵינוּ / תּוֹךְ הַשְׁלָכַת נְשִׁיקוֹת-לֶחֶם / לִדְגֵי הַזָּהָב

    • מירה, תודה. עלית על משהו. חלק מן ההנאה והאינטימיות הביתית שאני מרגישה במנזרים שייכת לתחום הנשיות — מוסד של נשים– בשבילי גם אמהות כי אנחנו מדברות בשפת אמי.

  5. לגוסטאב פלובר יש סיפור על קורות יוחנן המטביל: הוא מסיים אותו בתיאור שלושה מאמינים הנושאים את ראשו הערוף, כחום היום, לאורך מדבר יהודה; ואז כותב פלובר: "ומכיוון שהיה הראש כבד מאוד, העבירו אותו, מהאחד לאחר."
    אני מצטט מהזיכרון, אבל זה פחות או יותר זהה. גם זו שירה.

  6. מקום נהדר יוחנן במדבר
    הטוב בעולמות האפשריים

  7. מירי פליישר

    תענוג צרוף השיר הזה.
    איפה זה וסליחה על הבורות.

  8. איזה יופי!

    מה, מזנר יוחנן במדבר לא נטוש?

  9. מצטיירת תמונה מקסימה.וצודקת מירה שהנשיות זורמת ממנו.זו האסוציאציה הראשונה שעלתה לי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג