לִכְתֹּב
לוּחַ-שָׁנָה יָשַׁן חָלָק לַחֲלוּטִין
נְיָר בֵּז" מְשֻׁבָּח
כְּרִיכָה כְּחֻלָּה קָשָׁה
שֶׁאִישׁ לֹא הִשְׁאִיר עָלָיו
סִימָנֵי חַיִּים
מַזְמִין לִכְתֹּב
כְּמוֹ מִטָּה מֻצַּעַת בִּסְדִינִים טְרִיִּים
בְּפִנַּת הַחַדְרוֹן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בַּמִּנְזָר
זֶה שֶׁתָּמִיד תָּפוּשׁ
אֲבָל פִּתְאוֹם עָזְבוּ
כָּל הָאוֹרְחִים
אֶל הַנְּזִירוֹת
אֶת הַמָּקוֹם-הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּכֶן בְּאֶמְצַע עִיר-חֻלִּין
אֶת עִיר-הַמִּקְלָט בְּאֶמְצַע נְקָמָה
אֶת קַרְנֵי-הַמִּזְבֵּחַ הַחוֹמוֹת הַבִּצּוּרִים
שֶׁהֵקַמְתֶּן לָכֵן
לַעֲבוֹדַת-הָאֵל וְלִתְפִלָּה-תַּמָּה
אֲנִי מְנַצֶּלֶת לִמְלֶאכֶת הַמִּלִּים
שֶׁהִיא לֹא לָאֵל וְלֹא לַשָּׂטָן
לֹא לָחֹל וְלֹא לַקֹּדֶשׁ
לֹא לְשָׁלוֹם וְלֹא לְמִלְחָמָה
לֹא לְאֵבֶל וְלֹא לְחַג
לֹא לְקְלָלָה וְלֹא לְתִשְׁבְּחוֹת
לֹא עוֹסֵק-פָּטוּר וְלֹא עוֹסֵק-זָעִיר
( אוּלַי עוֹסֵק מֻרְשֶׁה לִגְבּוֹת עֵרֶךְ מוּסָף)
אֶלָּא סְתָם אוֹת שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בְּאוֹת
מִלָּה שֶׁנּוֹתֶנֶת יָד לְמִלָּה
כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת
הַטִּיּוּל הַכִּתָּתִי אֶל הַמֻּפְלָא
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ סוֹף
וְלֹא הָיְתָה לוֹ הַתְחָלָה
שֶׁנִּמְשָׁךְ וְהוֹלֵך
שֶׁשָּׁר וְהוֹלֵך
וְנֶחְטַף…
אֶל
דֶּלְתַּת הַדַּף.
תודה סבינה על שני השירים.
השני בשבילי הוא כמו שיר ערש עם חיוך . על הזכות הלא מוסברת ולא מנומקת ולא מצטדקת של היצירה.
לילה טוב ובוקר טוב
מירי
יפים. אהבתי מאוד את הראשון.
שניהם נהדרים. הראשון פשוט יפה ! שוכבים במיטה, מתכרבלים ומשאירים סימנים, כמו בכתיבה.
השני, יש בו הומור טוב ובריא !ומאחלת לך לעלות לאוטובוס הטיולים.
אהבתי, בעיקר להחזיר את הטיול הכתתי,מי עוד היה חושב על דמוי כזה מלבדך?
יפה נורא סבינה. מנזרי עין כרם היו מפלט בשבילי ב 8 השנים שגרתי בירושלים. לעולם לא אשכח את הריח שנשב שם מרוחם של כל הקדושים והקדושות.
איריס, יש לך משהו עם ריח! גם על הכנרת אמרת שהיה לה ריח של מתוק של אהבה וגם ביצירותיך-ציורייך אני זוכרת נסיון להנכיח ריח.
זה טוב החוש המעודן ביותר. שריד מגן העדן!
סבינה, גם לאל וגם לשטן, גם לחול וגם לקודש, גם לשלום וגם למלחמה, גם לאבל וגם לחג!
זה כמעט אותו דבר, לא?