סבינה מסג משוררת ומתרגמת
*
מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ פִּרְסוּם!
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם
מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ אַהֲבָה!
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם
מַה זֶּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פִּרְסוּם?
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁמַיִם
*
מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ פִּרְסוּם!
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם
מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ אַהֲבָה!
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ יָדַיִם
מַה זֶּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פִּרְסוּם?
רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁמַיִם
ראיתי מישהי שכותבת שירים נפלאים!
שולמית, תודה רבה. אחי נפצע בתאונה וזה גרם לי לשים את השיר הזה.
אוי סבינה, ואני חשבתי שאת ואני ועודד
כתבנו על הכתיבה.
רק בשורות טובות!
סבינה,
אני אוהב את החקירה שלך.
שיר חוקר ויפה.
האם יש דרך מדעית יותר ממטאפורה של המשוררת?
וגם נזכרתי בסיפור ששמעתי פעם.
נזיר נודד
ביום לוהט
ניסה להיכנס
לקרירותו של המקדש
אך אבנים מלוטשות
שבחצר שרופת השמש
הבעירו את כפות רגליו היחפות.
בסבל רב
ובתפילה נואשת
הגיע לבסוף לשער של תקוותו.
ושם,
ישב קבצן.
לא היו לו רגליים.
גרא, תודה על הספור.
ותודה על התגובה.
הוא נכתב בשבוע שעבר כשעיוור ביקש ממני לעזור לו לעבור מעבר חציה סואן ליד התחנה המרכזית בירושלים וראיתי מה הןא עובר.
שמתי אותו עכשו כי לאחי קרתה תאונה די חמורה והוא אדם מאמין.
סבינה
את השיר עכשיו הבנתי אחרת, אחרי ההסבריפ לגרא ושולמית
צר לי, החלמה מהירה לאחיך
איריס