סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

*

*

 

מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ פִּרְסוּם!

 

רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם

 

מַה זֶּה שֶׁאֵין לְךָ אַהֲבָה!

 

רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ  יָדַיִם

 

מַה זֶּה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פִּרְסוּם?

 

רָאִיתִי מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ  שָׁמַיִם

 

 

6 תגובות

  1. שולמית אפפל

    ראיתי מישהי שכותבת שירים נפלאים!

  2. סבינה,
    אני אוהב את החקירה שלך.
    שיר חוקר ויפה.
    האם יש דרך מדעית יותר ממטאפורה של המשוררת?
    וגם נזכרתי בסיפור ששמעתי פעם.

    נזיר נודד
    ביום לוהט
    ניסה להיכנס
    לקרירותו של המקדש
    אך אבנים מלוטשות
    שבחצר שרופת השמש
    הבעירו את כפות רגליו היחפות.
    בסבל רב
    ובתפילה נואשת
    הגיע לבסוף לשער של תקוותו.
    ושם,
    ישב קבצן.
    לא היו לו רגליים.

    • גרא, תודה על הספור.

      ותודה על התגובה.

      הוא נכתב בשבוע שעבר כשעיוור ביקש ממני לעזור לו לעבור מעבר חציה סואן ליד התחנה המרכזית בירושלים וראיתי מה הןא עובר.

      שמתי אותו עכשו כי לאחי קרתה תאונה די חמורה והוא אדם מאמין.

  3. סבינה
    את השיר עכשיו הבנתי אחרת, אחרי ההסבריפ לגרא ושולמית
    צר לי, החלמה מהירה לאחיך
    איריס

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג