אהבה מול חומת המנזר

בשיר הקודם הוצג האיזון בין יחד ולבד כסדר טבעי, עונתי. בשיר הזה הצורך בלבד חותר מתחת ליחד.

 

נכתב לרגלי החומה הארוכה של מנזר קלרה הקדושה באבו תור ירושלים

 

 

 

                  הַמִּנְזָר

 

 

 לִפְנֵי 40 שָׁנָה

 בְּשֶׁטַח הַבּוּר  שֶׁלִּפְנֵי הַמִּנְזָר,

מָצָאנוּ  גַן-עֵדֶן זוּטָא , אָחוּ בַּר, טֶבַע  בִּלְבַב הָעִיר

שֶׁטֶּרֶם הֻלְבְּשָׁה "שַלְמַת  בֶּטוֹן וַמֶלֶט "

 

כֵּן, דַּוְקָא

כָּאן —

   דְּגַן-אַהֲבָתֵנוּ "הִרְנִין פַּעֲמוֹנִים"

 שֶׁנַּעֲנוּ בְּדִנְדּוּנֵי הַפַּעֲמוֹן מִן הַמִּנְזָר…

 

הַמּוּזָר,  שֶׁ…מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן

 בְּצָהֳרֵי אַהֲבָתֵנוּ

 בַּאֲתַר  הַפִּיקְנִיקִים שֶׁל הָאֹשֶׁר?

 

כֵּן, דַּוְקָא כָּאן

הִצְטַלַּמְתִּי  

        מִתְפַּנֶּקֶת-מִתְפַּרְקֶדֶת

 מְלוֹא עַמּוּד הַשִּׁדְרָה הַגָּמִיש

 

ׁ עַל גַּב  אֹרֶן  זָקֵן

 מֻצְלַף רוּחַ

          שֶׁכְּבָר הֵחֵל  בִּרְכִינָתוֹ   כְּלַפֵּי הָאֲדָמָה–

 

 זוֹכֵר אֶת  הַתְּמוּנָה?  בָּהּ

הַמַּבָּט

 רַב הַהַבָּעָה ,

לֹא  מֵרֹב   אַהֲבָה  בָּא

 

אֶלָּא מִקְּרִיצַת  

הַשַּׁעַר הַנָּעוּל  בַּחוֹמָה הַחֲתוּמָה

 (חָזוֹן לֹא נִפְרַץ בָּאָרֶץ הַצְעִירַה

 בָּהּ עֲדַיִן לֹא נָעַלְנוּ דֶּלֶת)  שֶׁגִּלְּתָה וְסָתְמָה,

 רָמְזָה ,  הִמְתִּיקָהּ  סוֹד, הִבְטִיחָה , הִנְפִּיקָה פּוֹלִיסַת בִּטּוּחַ

 

לְאַחֲרִית הַיָּמִים,  לֹא  לְעַכְשָׁו!

שֶׁלֹּא  לְהָעִיר  וְלֹא  לְעוֹרֵר

עַד שֶׁאֶחְפַּץ.

 

כְּבָר אָז

נִמְצַץ-נֶחְפָּר, אִם כִּי בְּבוֹר לֵבָב,  בּוֹר הַסוּד 

שֶׁאֵינֶנּוּ מְאַבֵּד אַף טִפָּה,

    הַקְּרִיפְּטָה  שֶׁהָלְכָה  וְהוּצְפָה

מִתַּחַת  לְרִצְפַּת 

 חַדְרֵי הַלֵּב

               בַּזַּרְזִיפִים שֶׁלְּיָמִים יַגִּיעוּ  עַד נֶפֶשׁ

                                    יַעֲלוּ עַל גְּדוֹת הַשָּׂפָה

 יִהְיוּ לְמַבּוּל  שֶׁמְּאַלְתֵּר תֵּבָה אַחַר תֵּבָה

לְשִׁיר לַנֶּצַח בִּכְתוּבִים —

  מַיִם רַבִּים

  שֶׁיְּכוֹלִים גַּם יְכוֹלִים

לְכַבּוֹת

 כָּל  אַהֲבָה.