אני מביאה שיר שמתייחס לזה של תמר משמר . עניין האין/יש.

נכתב מזמן כשהכנרת לא היתה  בית  אלא  בריחה מהבית

והייתי לנה באכסניה הסקוטית שהפכה בנתיים למלון יוקרתי.

     הָאַכְסַנְיָה הַסְּקוֹטִית

הַכִּנֶּרֶת  הַסּוֹעֶרֶת

מַרְגִּיעָה אוֹתִי

 מְמַלְמֶלֶת  לִי

מִלִּים  מְלֵאוֹת 

 יֵשׁנוּתָהּ

מְאַיֶּנֶת  אֶת    הָאַיִן

עִגּוּלָהּ  אוֹסֵף

אֶת  פְּזוּרַי  

שְׁחָפֶיהָ   הַצְּחוֹרִים   בְּמַחֲטֵי רַגְלֵיהֶם הַדַּקּוֹת

 תּוֹפְרִים אוֹתָהּ

           אֶל  הַשִּׁירִים  עָלֶיהָ  —

אֲנִי  אָלוּן  בָּאַכְסַנְיָה  הַיְּשָׁנָה

וְאָקוּם  חֲדָשָׁה

לְכַסּוֹת  אֶת  פְּנֵי הַמַּיִם     הֲ   לִ   י   כ   וֹ   ת