סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עדולה
מִקְּשָׁה
אָכַלְתִּי אֲבַטִּיחַ, נָפְלוּ הַגַּרְעִינִים . . .
קָלְתָה אוֹתָם סָבְתָא , בָּא רֵיחַ נָעִים .
קָלְתָה אֶת כֻּלָּם מִלְּבַד חֲמִשָּׁה .
הָפְכָה חֲצֵרִי הַקְּטַנָּה
לְמִקְשָׁה !
זָחֲלוּ הַשְּׁתִילִים ( שֶׁאִישׁ לֹא שָׁתַל )
עָלוּ עַל מִרְפֶּסֶת , טִפְּסוּ עַל סַפְסָל . . .
זָחֲלוּ וְכִסּוּ כָּל פִּסָּה שֶׁל רִצְפָּה ,
גִּדְּלוּ אֲבַטִּיחַ עָצוּם עַל סַפָּה!
וְעוֹד אֲבַטִּיחַ (לֹא גָּדוֹל לֹא קָטָן)
הִבְשִׁיל לְאִטּוֹ בָּאָרוֹן שֶׁל אֵיתָן ,
וְעוֹד אֲבַטִּיחַ קָטָן וְחָבִיב
תָּלָה מִנִּבְרֶשֶׁת בַּחֶדֶר שֶׁל נִיב.
כַּעַס אַבָּא אַבְנֵר : "כָּכָה לֹא נִכְנָסִים!"
רוֹקֵן אֶת תּוֹכָם , הֲפָכָם פָּנָסִים .
אַךְ אֶת הָאָדֹם-הָאָדֹם שֶׁבִּפְנִים
אָכַלְנוּ בַּחוּץ וְנָפְלוּ
גַּ ר עִ י נִ י ם .
אָסְפָה אוֹתָם סָבְתָא , קָלְתָה בַּתַּנּוּר,
אַךְ אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁנִּגְמַר הַסִּפּוּר ,
הִיא קָלְתָה אֶת כֻּלָּם מִלְּבַד… שִׁשָּׁה –
הָפְכָה חֲצֵרִי הַקְּטַנָּה
ל . . .מִּקְשָׁה!
זָחֲלוּ הַשְּׁתִילִים ( שֶׁאִישׁ לֹא שָׁתַל )
עָלוּ עַל מִרְפֶּסֶת , טִפְּסוּ עַל סַפְסָל . . .
זָחֲלוּ וְכִסּוּ כָּל פִּסָּה שֶׁל רִצְפָּה ,
גִּדְּלוּ אֲבַטִּיחַ עָצוּם עַל סַפָּה
וכ"ו… וכ"ו… וכ"ו…
נהדר !!! שוליית הקוסם באבטיחים. הולכת לישון עם חיוך, תודה !.
לוסי גם המנגו כאן מככבים, ממש נופלים מן העצים ואני אוספת. אבל מנגו זה טרופי, ואבטיחים זה המזרח התיכון!
עדולה, איזה שיר טעים…
הִפכי חצרנו הקטנה למטעים.
כל הבננות – מקשת אבטיח,
כמו שהשיר שלך, עדולה, מבטיח.
שחר-מריו יופי של חרוזים יוצאים לך מן השרוול.
אני חיה בקבוץ ששמו יצא לתהילה על הבננות הענקיות שהוא מגדל! על משאיות הבננות כתוב באותיות של קידוש לבנה:
"כי הגודל כן קובע!"
חמוד
היום עושים משיר כזה בודד – ספר ילדים.
אני מקווה [כמורה והורה] שסבינה תכניס את כל השירים של עדולה לספר ילדים.
[ואני אהיה העורך]
תודה על הדירבון, יוסף.
היום עושים משיר כזה בודד – ספר ילדים.
אני מקווה [כמורה והורה] שסבינה תכניס את כל השירים של עדולה לספר ילדים.
[ואני אהיה העורך]
רק צריכים להוסיף ציורים נפלאים וזהו!
מקסים ומרנין על הבוקר, שכל הארץ הזאת תהיה מקשת אבטיחים כמו בשיר, עדיף על רפובליקת בננות…
"וְעוֹד אֲבַטִּיחַ קָטָן וְחָבִיב
תָּלָה מִנִּבְרֶשֶׁת בַּחֶדֶר שֶׁל נִיב."
סבינה, אהבתי את השיר וניב הוא שמו של הבן שלי. לפעמים רק אבטיח תלוי חסר לו בחדר….
שלום סבינה
אני כבר מזמין עותק של הספר החמוד שאפשר לעשות מהשיר הזה.
אפשר להוריד את ה וכו וכו וכו
לדעתי מקלקל את הקסם של השיר. המסקנה שאת רוצה שנסיק מתוספת זו ברורה מתוך מבנהו.
בברכה גיורא
נ.ב אצלי בחצר יש דלעת הדומה לאבטיח שתארת. היום אסתכל עליה בעיניים אחרות.
גיורא כמה אתה צודק בענין וכ"ו הוספתי אותם ברגע האחרון , בהיסוס. עזרת לי להחליט. דלעות, אתה אומר? יש לי פואמה גם על דלעות.
כמה דמיון והמצאות יש לך באיזה ספר השיר פורסם?
הייתי רוצה לקרוא אותו במלואו.
אביטל השיר הזה טרם יצא בספר. אבל שני ספרי עדולה הטריים הם
"שאלות לא קלות" הוצאת א"ח חיפה
"צעצועים" הוצאת עם עובד
"מלים מלטפות" הוצאת אבנר קוראים
והבקר, עם הקפה שתיתי את האבטיח שלך, קומבינה קייצית ישראלית, ואפילו צחקתי מתוך העננים הכבדים שלי
איריס, למה עננים? כך את קוראת למלנכוליה הקלה של הבקר?
נפלא נפלא!
את הזכרת אבטיח באחת התגובות וזה הזמין את המקשה!
השיר שלך השובב קפץ מהמחשב ויצר לי מיקשה ,פה אצלי בחדר העבודה, תבורכי!
חני, אשתדל למצוא עוד כאלה, קייציים ושובבים.
סבינה, גרמת לי לחייך. עם החום והעומס של הימים הללו, אם תכניסי גם אבטיח אחד אדום ועומד להתפוצץ, רובץ מול המחשב, ולוחץ כל שתי שניות על מקש "רענן", הרי שהאבטיח הזה הוא…
אני!
מירה , אני כבר כמעט בת 66 ורק לאחרונה הכנסתי הביתה מזגן( גם זה לא היה קורה לולא בן זוגי שאיננו חש בטוב) ואני חיה רוב ימי בעמק הירדן. אני נשבעת שזה לא היה קשה. אולי היה בזה אתגר ופיתחתי שיטות: כמו להיות כל הזמן רטובה מטבילה בים או ממקלחת קצרה ולהרטיב את הצמחיה מסביב ולבדוק איפה יש משב רוח ואיפה האויר עומד…
ולא אומר שבילדותם של ילדי לא היו שני מקרים של התייבשות…
אבל ישבתי כל הזמן בחוץ, בטבע.
עכשו החום בחוץ נעשה פתאם בלתי נסבל! לא מאמינה שתוך שבועיים העולם התחמם. אני התפנקתי. ובימים אלה לראשונה אני מנסה "לתפוש ראש" בפנים וזה קשה והראש שאתפוש יהיה אחר לגמרי וכנראה לא יתפוש מה הראש הראשון ההוא בכלל רצה!