בננות - בלוגים / / המשורר כדייג
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

המשורר כדייג

סבינה מסג

 

 

 

הַמְּשׁוֹרֵר כְּדַיָּג

 

 

*

זֶה  לֹא  נָכוֹן  שֶׁמְּשׁוֹרְרִים  דּוֹבְרִים אֱמֶת.

זֶה  לֹא  נָכוֹן  שֶׁהַשִּׁיר  מְדַיֵּק,  אַדְרַבָּא

הַשִּׁיר מְעַוֵּת ,  מְתַגְבֵּר  כָּל הַרְגָּשַׁת-הֲקָלָה   לְאֹשֶׁר !

כָּל אֶבֶן  מִתְגַּלְגֶּלֶת    לְאָסוֹן כָּבֵד!

 

הַשִּׁיר  כֹּחוֹ  גָּדוֹל  לוֹ  לְצַוּוֹת:                            

        יקַוּוּ הַמַּיִם!

וְהֵם נִקְוִים  : אוֹקְיָנוֹסִים , אֲגַמִּים, שְׁלוּלִיּוֹת!

וְאַחַר-כָּךְ  הוּא מְצָּוֵה  :

            סִירוֹת-דּוּגָה , סְפִינוֹת-אַהֲבָה, דַּבּוּרִים ,

                                         צוֹלְלוֹת , מַשְׁחָתוֹת

הוּא  מֻכְרָח,

             הוּא  לֹא  יוֹדֵעַ  לִשְׂחוֹת!

הוּא  לֹא  יָכֹל

            לִצְלֹל  בְּעֵינַיִם  פְּתוּחוֹת,  לְהָבִיא

        חוֹל!

 

הוּא לֹא יוֹדֵעַ  לַעֲשׂוֹת   חַכָּה   מִבּוּסִים

וּלְהַעֲלוֹת , רַק עַל בָּצֵק, אֶת הַמּוּשְׁט  הֲכִי  גָּדוֹל,

הוּא צָרִיךְ רוֹלֶר מְשֻׁכְלָל

הוּא צָרִיךְ  שֶׁרַפְרַף -דַּיִג   מִתְקַפֵּל

הוּא מֻכְרָח  פִּתְיוֹנוֹת כְּסוּפִים זַרְחָנִיִּים

                                          לַדָּג  הַוִּירְטוּאָלִי

שֶׁאִי-הִתָּפְסוּתוֹ

הִיא גְּדֻלָּתוֹ.

 

וּכְשֶׁהוּא תּוֹפֵשׂ 

שֶׁלֹּא   יִתְפֹּשׂ   , הוּא  לֹא נִתְפַּשׂ לְיֵאוּשׁ  ,

כִּי אֵין שׁוּם  יֵאוּשׁ כְּלָל !

יֵשׁ רַק

     רוֹלֶר  יוֹתֵר  מְשֻׁכְלָל,

שֶׁרַפְרַף יוֹתֵר  מִתְקַפֵּל

פִּתָּיוֹן  יוֹתֵר  זוֹרֵחַ —

דַּג

             דְּיוֹ.

 

 

 

 

 

 

23 תגובות

  1. מירי פליישר

    המשורר כדייג כל יכול …במילים
    ומה עם האוכל?

    • מירי, את האוכל ידוג דייג אמיתי!

      • כל הארספואטיקה של השירה בציורי ים – איזה יופי! ו"דייג" אוהב דגי במיוחד עם הדיו…

        • דגים – תיקון טעות מלמעלה

          • אינני יודע מהם בוסים
            אבל השיר מופלא בלי לשלוט בים מינוחי ה…ים
            הכל מסביב סוער ורק ים השירה מאפשר לדוג.
            משוגע איש הרוח הוא הכי נורמאלי???

          • יוסף, כשאני מתבוננת בשיר ומנסה לראות מה הוא רוצה? יכול להיות שמה שהוא רוצה זה שירה יותר על פני האדמה ופני הים, קונקרטיות של עצמים וצמחים, פחות וירטואליות. בוסים– ככה ילדים קוראים לקני סוף שגדלים לי מול העינים ואפשר לעשות מהם חכות במקום לקנות
            .

          • תודה, חנה. דגים ודייג הם מטאפורה עשירה אבל גם הכייף של להגיד את המלים…

  2. השיר לא יכול, אבל המשורר יכול!
    וזה עוזר לו לדוג דגי דיו יפהפיים, כמו זה. לצווֹת ולטוות אגדות. וזה מתקשר לי עם אטלנטיס מהפוסט הקודם.

    • עדה, מה שהשיר הזה פותח זו השאלה העתיקה אם היפה הוא האמיתי והאמיתי היפה? שעסקו בו בני זמנו של קיטס האנגלי.

      • גם לאו טסה בספר הטאו אומר: "דברי אמת אינם יפים, דברים יפים אינם אמת"…אם כך…מהם דברי המשורר?

  3. איזה יופי ! איזה כח לשיר בשיר. אהבתי במיוחד:
    הוּא צָרִיךְ שֶׁרַפְרַף -דַּיִג מִתְקַפֵּל

  4. סבינה
    אני מזמינה שיר על הדג הוירטואלי
    ובכלל
    על העולם המופלא הזה (הוירטואלי), שכל כך מרחיב את הלב (בעיקר של המשורר/ת)

  5. משה יצחקי

    השיר הניע אותי להציע אפשרות זו:
    המשורר ומילותיו הן החכה המונעת על ידי העולם, אין לו מטרות ואין לו רצונות משלו בכתיבתו. השיר, הוא הדג שנלכד.

  6. השיר נוגע באמת, אבל לא זו העובדתית דווקא, אלא הנפשית. במובן זה, לא חשובות העובדות – העיקר האמת.
    יפה שוחה לו דג הדיו שלך, סבינה.

השאר תגובה ל עדה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

קטגוריות

  • אין קטגוריות