בננות - בלוגים / / מה עושים נגד הפחד
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

מה עושים נגד הפחד

עדולה

מָה עוֹשִׂים  נֶגֶד  הַפַּחַד?

 

 

 הַקַּדָּר  עוֹשֶׂה . .  .  כַּדִּים .

 הַחַיָּט  עוֹשֶׂה .  .  .  בְּגָדִים .

 מְעָרָה  עוֹשָׂה . . .   הֵדִים !

 חֹשֶׁךְ   מָה עוֹשֶׂה ?   פְּחָדִים .

 

 

 וּמָה עוֹשִׂים  נֶגֶד   הַפַּחַד?

סְבִיב  הָאוֹר  יוֹשְׁבִים   בְּיַחַד .

 

35 תגובות

  1. :))))
    לא קשה למצוא פחד בערימת יחד…

  2. סבינה, הינה עוד שיר מקסים.
    (אמיר התגובה שלך מצחיקה, ואולי גם אמיתית..)

  3. לילה טוב לכול אלה שלא ילדים ולא מבוגרים אלה יושבים ביחד

    את מצליחה לגרום לי לישמוע מהמערה את
    רבי שמעון בר יוחאי ואפילו בהד "מפחיד"
    יותר
    את רבי עקיבא

    • סבינה מסג

      עדולה ילדה והיא לא מבינה בלי שיסבירו לה, אנא, למה בדיוק התכוונת? אני אוהבת את הדמויות שהיזכרת ואוהבת מערות — מה הארועים הקונקרטיים שאת מתייחסת אליהם?

      • ערב טוב
        אני חושבת שבלי פחד אדם לא יכול
        להתפתח ולגדול
        שהוא מגיע הוא משתק
        אתה מתחיל לרוץ
        אם זה דרך הארץ האדמה
        או דרך הרוח

        והביחד הזה אצלי הוא נתפס כמשהוא
        שקיים בפה זה לא ממש במציאות

        אני מודעת לביחד ולכוח של זה
        אני חושבת שצריך קצת יותר מתמר וקצת יותר מעדולה כדי לחוש אור

        • סבינה מסג

          הפסיכולג האהוב עלי היינץ קוהוט אומר שהחיים של האדם הם טרגיים בגלל ההחמצה הגדולה של הפוטנצייאל שהיה טמון בו. פוטנצייאל שיכול להתממש רק אם האדם מקבל לאורך כל הדרך אמפטיה והכלה מסובביו.

          • אני לא התכוונתי
            ליפגוע לא בך ולא בעדולה
            וכמובן לא בי
            אני חושבת שהשורה האחרונה שכתבתי הייתה מיותרת
            ברשותך אל תתיחסי אליה
            אפילו שזה כבר נעשה…..

          • זאת אומרת נכתב….הוטמע

            מזה משנה
            פשוט
            הבל הבלים

          • סבינה מסג

            תמר, כל מה שאמרת היה בסדר, זו רק היתה היזדמנות להזכיר את תורתו של קוהוט שלדעתי מציעה מהפכה בתפישת האדם.

  4. סבינה
    האור מגרש ומגרש
    לפעמים הפחד מתעקש ומתעקש
    האם האור המספיק לו גם בלי היחד
    לגרש את הפחד?
    וכשהאור כבה
    האם מספיק היחד?

    כך לימדו אותי: החושך הוא הבורות, האור הוא הידע, הספק הוא הפחד.

    שיר מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  5. יפה !!! אולי הפרפר נמשך לאור כי הוא פוחד?
    וירח לבד בחושך ? מזל שיש בו אור.

  6. העיקר בעיני, שאת נוגעת בפחד

    • סבינה מסג

      תודה, אי אפשר שלא כשפונים אל ילדים. אבל צריך לתת להם איזה קמע לא סיבוכים.

  7. נכון! זה באמת עוזר! 🙂

  8. עדי בן זקן

    מה אני עושה נגד הפחד?
    מדליקה אור קטנה ליד המיטה, וקוראת שירה.

    הפחד לא אוהב מילים יפות.

    ולא אוהב אור.

    והשילוב של שניהם, תמיד מנצח.

    ואם זה לא עוזר. אני פשוט יושבת ובוכה.

    • מיכל ברגמן

      הסבר מדויק שמתאים לגדולים ולקטנים. הפחד שלהם – אפשר לגרש אותו, לפחות לרגע. אבל הוא סמיך יותר משלנו. אצלנו, כך נדמה לי , הפחדים יותר עצובים.

      • סבינה מסג

        אבל אין פחד שאיננו נרגע מתחושת היחד, קיום קבוצת התמיכה, הידידות, האהבה, כל קשר

    • סבינה מסג

      גם זה משחרר העיקר לא לקפוא מפחד

    • סבינה מסג

      אין כמו מדורת השבט שהתחלפה אצלינו באור מנורת השולחן או הקריאה.

  9. שולמית אפפל

    נהדר. סבתא שולמית

  10. מקסים, פחדים נוצרים במקום של לבד , שם טופחים הדמיונות הטובים והמפחידים כאחת.

  11. סבינה-עדולה, אפשר לאמץ אותך כאימא, או לפחות כאחות גדולה.

    חיבוק ענק, יוסי

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג