בננות - בלוגים / / לכל צמח יש מלאך
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

לכל צמח יש מלאך

 

למרות שיש לי המזל להיות הבוס של עצמי, אני רוב הזמן  עובדת במסגרת משימות.  כאן  בבלוג כל הכייף הוא לגלוש  חפשי, אסוצייאטיבית, בלי המשכיות, בתגובה לזה ולזה…

וזה בתגובה לתגובה של חנה – (שוב שיר של עֲדוּלָה)

 

 

 

 

 

 

 

לְכָל  צֶמַח  יֵשׁ   מַלְאָךְ

 

 

 

לְכָל  צֶמַח  יֵשׁ   מַלְאָךְ

 

שֶׁלּוֹחֵשׁ  לוֹ : "גְּדַל וּצְמַח !"

 

הַמַּלְאָךְ  לִי  מְחַיֵּךְ…

 

כִּי  הִגַּעְתִּי

 

               עִם   מַשְׁפֵּךְ !

 

 

26 תגובות

  1. חנה (טואג)

    מקסים ,אקנה את ספר שיריך ואקרא מהם לנכדותי, מדהימה הפתיחות הזאת לאסוציאציות וגרויים ,זה ללכת עם האנטנות דרוכות ורוטטות לכל זיע ולדעת לתרגם את התדרים העל קוליים שלהם למילים, איזה יופי !

  2. מקסים, ונוגע ללב.גם לוקח אותי לשאלות של הורות וגבולות ההשגחה העליונה,גבולות התפילה. הזמנתי את "העיפרון שלי הוא אניה".

    • ועוד: מאלק-מלאק-, תפילה-תפילה, אם לא יהיה מישהוא אם משפך בסביבה לא יעזור הרבה. זה מזכיר לי סרט שראיתי לא מזמן על חמש נזירות בחור נידח באר"הב, שמתפללות שאלוהים יבנה להן כנסייה.אבל ה"משפך" בא בדמות בחור כושי חסון.

      • סליחה, הייתי בלי משקפיים: כמובן מלאך.

        • סבינה מסג

          לוסי, עשית מה שביקשתי בליבי: שתעבירי את השיחה ביננו במקום למייל לבלוג.

          אכן הכרחת אותי לחשוב מה המסר? כשאני כותבת אני מרגישה שתפשתי משהו ולא מתאמצת לחשוב מה.

          זה בדיוק מה שאת אמרת. יש מלאך… אבל כדאי לעזור לו.

  3. אדולה גיבורתי.

    וזה בכלל לא שיר לילדים.

    כי אני כמעט בן חמישים…

  4. 🙂
    אז לצמח הזה יש שני מלאכים!
    חמוד כתמיד.

  5. עדי בן זקן

    מקסים!
    העלת חיוך רחב על שיפתותיי.
    אני בעצמי מטפלת בגינה, משקה ומטפחת,
    אך מעולם ולו לרגע קל, לא חשבתי שזה עושה אותי מלאך עם משפך.

    מקסימה עינו של המשורר.

  6. סבינה, השיר הזה והשיר: "מי דואג?" כל כך ממלאים את לב החיוך… הייתי שמחה לקבל ספר עם המון שירים כמו אלו. רק "טוּב לב" יש בהם…

    • סבינה מסג

      שני ספריה הטריים של עדולה הם צעצועים בעם עובד

      שאלות לא קלות בהוצאת א"ח 048727227

  7. :))
    שווה להמשיך את סוג הדיבור הזה גם לתוך שירי "מבוגרים". התוצאה יכולה להיות מדהימה.

  8. משה יצחקי

    נפלא סבינה.
    הזכיר לי טקסט של זורז" ברסנס כמדומני שבוצע על ידי יוסי בנאי.

    • סבינה מסג

      משה, זה כנראה רעיון מהקבלה. לא קישרתי בכלל עם ברסנס. אבל קלעת בכיוון כיוון שהוא אחד הזמרים האהובים עלי ביותר.

  9. מוטי גלדמן

    גם זה מקסים(ראי תגובתי לפוסט הקודם) ומעורר את הילד הנצחי שבכולם שדימויו המושלם מופיע ב"הסופה" בדמותו של אריאל.

    • סבינה מסג

      איזה קישור מעניין. אולי תרחיב קצת על אריאל הילד הנצחי.

      • מוטי גלדמן

        ילדים אינם מלאכים. אבל בחלק מהם עשוי להיות צד מלאכי, המתבטא בשעשוע
        ענוג, שאין לו תכלית מעבר לשעשוע. הילד הנצחי גם נתון לחוויית פליאה משתאה מכל דבר הנקרה על דרכו.לעתים הוא גם נתון לפנטסיות אומניפוטנטיות
        כאילו הוא קוסם רבמג שאיננו כפוף
        לכללי הזמן והמרחב. משהו מכל אלה
        מצוי באריאל. עוד איכות מכרעת המגדירה אותו היא צורך גדול בחופש – בחופש הגדול.

  10. עדנה גור אריה

    אהבתי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג