כְּתִיבָה עַל נְיָר בְּשִׁמּוּשׁ מִשְׁנִי
כּוֹתֶבֶת.
כְּלוֹמַר, מְשַׂחֶקֶת
תּוֹפֶסֶת שֶׁל הִתְרַגְּשֻׁיּוֹת רָצוֹת
עַל דַּף
מֻדְפָּס
מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי
בְּמַּטָּרָה לֹא לְדַלְדֵּל אֶת
מַשְׁאַבֵּי כַּדּוּר-הַבַּיִת
וּמִיַּד בָּאָה עַל גְּמוּלִי
כִּי מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ
בָּא לִשְׁמָהּ
וּמַעֲשִׁיר אֶת הַשִּׁיר הַגָּלוּי
בְּעוֹד מַשֶּׁהוּ
מִ תַּ חַ ת
נוֹתֵן לַשִּׁיר הַמְּהֻסָּס
גַּב חָזָק!
וּמְלַמֵּד אֶת יָדִי שִׁירָה
שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי צְדָדִים
לְפָחוֹת.
אהבתי!
תמיד נדמה לי שאת השירים האקולוגיים האלה לא יבינו, אני שמחה שאהבת.
🙂
נהדר. גם מזכיר לי ציור דו צדדי. גם אם לא רואים את הצד השני, עדיין נמצא ומחזק…
יש דבר כזה: ציור דו צדדי?!
בטח. למשל אצלי- העבודות על תרופות . ממסגרים אותן עם מראה מאחור….
בבית האמנים כרגע ישנה תערוכה (לצד התערוכה היפה של מירי פליישר) של רישומים קטנטנים דו צדדים. אופן ההצגה של הדו צדדיות הזו- מרשים. תערוכה טובה. ותחשבי על זה- ספרי סקיצות הם דו צדדיים. העבודות הקטנות של טרנר הן כאילה, ומוצגות כך, דו צדדי, בלונדון, דרך קבע….
נפלא (:
מאד שמחה לשמוע ממך, ענבר.
תמיד הצד הבלתי נראה מהווה גב חזק ואת היסוד של הצד הגלוי.
אהבתי את המשפט: "תופסת של התרגשויות רצות על הדף".
תודה, שירי. כן פן אחד של כתיבת שירה הוא משחק: תופשת, מחבואים, ארץ עיר… אפילו תשבץ!
בטח שיבינו סבינה. כאילו שלחיים יש רק צד אחד
שולמית,נכון. הכוונה שלי כאן אקולוגית: לחסוך בנייר. אבל זה מהדהד יותר מזה, על החיים בכלל– וזה מה שעושה אותו לשיר.
האם התכוונת יותר בקטע אקולוגי לכתוב על שני צידי הדף? (כמו שסבא שלי ז"ל היה אומר)
כן, בדיוק לזה התכוונתי. אני מחברת שירים או מחפשת אותם על נייר, על ניירות. אני צריכה הרבה ניירות ואני לא מסוגלת לבזבז נייר חדש. אני עושה את זה רק על נייר כתוב מצד אחד. כמובן שזה כדי שלא יכרתו יותר מדי יערות, אבל לא פעם יש לי הפתעה שמשהו ממה שכתוב בצד השני נכנס תכנית לטקסט שעכשו בכתיבה.